הוא והיא #58
הוא: אני לא מאמין. אלן פארקר נפטר.
היא: אלן מי?
הוא: פארקר. הוא במאי.
היא: איזה סרטים הוא עשה?
הוא: אה, הרבה. אקספרס של חצות, החומה, הקומיטמנטס...
היא: וואללה.
הוא: היי, הוא עשה גם את באגסי מלון!
היא: באגסי מי?
הוא: מלון!
היא: הא?
הוא: סרט פשע...
היא: אוקיי.
הוא: בתקופת היובש...
היא: אהא.
הוא: מוזיקלי.
היא: סליחה?
הוא: ומשחקים שם ילדים בתפקיד של מבוגרים!
היא: רגע, מה?
הוא: ילדים משחקים גאנגסטרים!
היא: זה סרט שקיים?
הוא: הוא מגניב!
היא: ילדים.
הוא: והם שרים! ורוקדים!
היא: ויורים?
הוא: קצפת!!!
היא: אתה על ציפרלקס שפג תוקפו?
הוא: במקום כדורים ופצצות, הם יורים עם תותחי קצפת!
היא: קצפת.
הוא: קונפטי של קצפת!
היא: רגע, זה סרט שבאמת קיים? אתה לא עובד עליי?
הוא: יש שם קטעי אקשן שנראים כמו החלום הרטוב של קארין גורן!
היא: אלוהים, אתה באמת רציני.
הוא: יש קטעים שנראים כאילו אל קאפונה עשה אורגיה עם ספר המתכונים של קונדיטוריה חגית!
היא: אני מסרבת להאמין שמישהו עשה סרט כזה.
הוא: אוקיי, תודה. קיבלתי ממך כל מה שחיפשתי. ה"הוא והיא" הזה פחות או יותר כתב את עצמו.
היא: נו באמת. אף קטע "הוא והיא" לא כותב את עצמו.
הוא: בוודאי שכן. זה סימן ההיכר של רוב הקטעים האלה.
היא: איך בדיוק?
הוא: אני מתלהב ממשהו גיקי, את לא מכירה או לחילופין לא שותפה להתלהבות, ולכן אני מעביר את שאר הקטע בלרפרר אליו באובססיביות. מ.ש.ל.
היא: הקו האדום שלי זה קונפטי קצפת שיורים ילדים גנגסטרים, ו...
הוא: קונפטי קצפת שיורים ילדים גנגסטרים! רק מלומר את זה יש לי רעד בכל הגוף!
היא: אני חייבת שוב לוודא שהסרט הזה אכן קיי...
הוא: בואי נעשה צפייה משפחתית! עם הילדים!
(פאוזה)
היא: איפה שמת את הספר המתכונים של קונדיטוריה חגית?
הוא: שם. למה?
היא: אני הולכת להכין קונפטי קצפת שייראה כאילו מרלון ברנדו צפה כל החיים שלו בתכניות של מיקי שמו וניהל מערכת יחסים מורכבת עם עודד ברנר.
הוא: את אוהבת אותי, את באמת אוהבת אותי!
