לפני שנה פרסמתי באתר בלי פאניקה את הסאטירה המקאברית "רעבים". הייתי, איך לומר, די מודאג מהתפשטות הקורונה וארבעת החודשים הראשונים של הסגר יצרו אצלי גלים חדשים של פראנויה. התוצאה הייתה סיפור שהוא בחלקו מותחן פראנויה, בחלקו סאטירה קישונית, ובחלקו נונסנס מבהיל. מאז היה לנו עוד סגר, ועוד אחד, ועוד אחד, ואז חיסון, …- "אולי על זומבים?" אפרת הסתכלה עלַי במבט משועשע. "ואולי לא?" "יש לך משהו נגד זומבים?" "יש לי משהו נגדך." "את גזענית." "ואתה דפוק." מתוך "עלייתו של ישראמן", היה יהיה 2018, בעריכת אהוד מיימון הקדמה חדי העין מביניכם שמו לב שהקורונה מעסיקה אותי. אפילו …
הקדמה את הגרסה הראשונית לסיפור "אורה השבורה", כתבתי במקור באחת מסדנאות כתיבת ז'אנר של המנחה הקשוחה עד מאוד. הטקסט המקורי עסק בעיקר במבט סאטירי על תרבות צריכת הגאדג'טים העכשווית. כשהחלטתי להרחיב את הטקסט הקצר לסיפור של ממש, הוא הפך להרבה יותר אפל ממה שתכננתי. הגיבור הלוזר החביב-למחצה מהגרסה הראשונית הפך למניאק …
הוא: רגע אחד! היא: מה קרה? הוא: תפסתי אותך. היא: סליחה? הוא: על חם. (פאוזה) היא: אתה כותב "הוא והיא" חדש, נכון? הוא: זה חמור מאוד מה שהולך כאן. היא: האופן בו אתה פותח את הדיאלוגים האלה לאחרונה נשמע מאוד מאולץ… הוא: זה משבר חריף. היא: …ולא אמין באופן כללי. הוא: אני רוצה לדעת מה זה הלייק הזה. היא: מה הבעיה? …
הוא: מאמי, אני צריך לשתף אותך במשהו. היא: לא, אתה לא. הוא: זה שיתוף חשוב. היא: לא מעוניינת. הוא: באמת? היא: באופן שוטף. הוא: אבל זה נוגע לגפן. היא: אתה עדיין משתף. הוא: יש לי בעיה עם ההצבעה לגפן. היא: כבר שיתפתי שאינני מעוניינת להשתתף בשיתופך. הוא: אני לא יודע למי להצביע. כולם היו טובים השנה... היא: אין לך שותפים אחרים …
היא: אז איך היה הפיילוט? הוא: היה אחלה! היא: באמת? הוא: כן, היה ממש קשה ובעייתי. ההרצאה לא הייתה טובה. היא: רגע, אבל הרגע אמרת ש... הוא: היה מצוין, ממש זרם וכולם נהנו. היא: אני לא מבינה. הוא: מה יש להבין? היתה הרצאה טובה וממש בעייתית, והפיילוטאים התלהבו מאוד וממש הפריע להם הכל. היא: אתה מפתח אלרגיה להיגיון? הוא: תראי, …
מעשה בכמה כותבות/ים שהתכנסו בצימר למשך שבוע, למטרת כתיבה מרוכזת נטולת הפרעות (Writing Retreat). עד מהרה גילו כי קיים בצימר אורלוגין המקפיד להרעיש מדי שעה עגולה (24 שעות ביממה!), מטס חיל האוויר המשייט מעל ראשם וכן נפח העובד ממש מול חלונם. סבלנותה של אחת הכותבות (אשר לא אציין פרטים לגביה למעט טבעוניותה ואיבתה הרבה …
הוא: אני לא מאמין! היא: מה קרה? הוא: אני פשוט לא מאמין! היא: אלוהים אדירים, מה קרה? הוא: תראי את זה! היא: את מה?! הוא: את זה! באדיבות "מדע גדול בקטנה" (פאוזה) היא: אתה רציני? לא ידעת את זה? הוא: מה, את ידעת? היא: ברור, כולם יודעים. הוא: ממתי?! היא: מתמיד. הוא: והסתירו ממני?! היא: ברור. זה לא כזה קשה. יש הרבה …
המזרקה המכוערת ניצבה על במת מוגבהת והשקיפה על שני הרחובות הראשיים שהצטלבו מתחתיה. דומה כי הרעש שבקע מהרחוב הסואן, אפוף העשן, התאמץ להסתירה מהעולם. ועדיין, עמדה המזרקה, מתריסה בפני... יאללה, הרדמת אותי. רגע... מי אמר את זה? אני, אני אמרתי את זה. אולי תכתוב משהו אחר? הסיפור הזה לא הולך להשתפר. אבל... אמרתי שהסיפור הזה …
הוא: מאמי, אני צריך להתייעץ איתך. היא: לא עכשיו, אני בשיחת ניחומים. חברה שלי במשבר. הוא: מצויין, אז יש לך זמן בשבילי. היא: היא נפרדה מחבר שלה, דביל. הוא: אז תראי, הסתיימה הסדנה. היא: אף פעם לא הסבירו לך את החשיבות של ניחום חברה אחרי פרידה? הוא: את חושבת שקבוצת כתיבה תתאים לי? אני ממש מתלבט בין קבוצה לכתיבה סולו. היא: …
(פורסם במקור בפייסבוק בשינויים קלים) היא: מאמי, אתה צריך להיות יותר מסודר. יש הרבה אנשים שנכנסים לבית כשאנחנו לא כאן, ויכול להיות בלאגן אם דברים לא במקום. הוא: מי נכנס? היא: העוזרת, הבייביסיטר, המאמנת כלבים... הוא: יש לי רעיון! היא: אוי ואבוי. הוא: נמפה את הבית לפי אזורים מורשים ולא מורשים עבור כל אחד מהפולשים! היא: הם …