הוא והיא #4

הוא: מאמי! בואי, בואי תראי!

היא: או, סוף סוף חזרת עם הצעצוע לילדי… אימא'לה!

הוא: מדהים, נכון?!

היא: מה זה. הדבר הזה.

הוא: מדהים שהצלחתי להשיג את זה, הא?

היא: מה זה… הדבר הזה.

הוא: זה מקורי, את מאמינה? לא סיני ולא בטיח!

היא: אתה לוקח את זה עכשיו בחזרה לחנות.

הוא: מאמי, זה לא הזמן לבדיחות. עכשיו תראי כאן...

היא: אתה. לוקח. את זה. עכשיו. בחזרה. לחנות. ומבקש. את כל. הכסף. בחזרה.

הוא: חבל לך הזמן, איזו הסטוריה עברה על זה. על אמת!

היא: אתה פשוט לא מקשיב לאף מילה שאני אומרת, נכון? פעם קודמת היית מרוכז בכמה חבר'ה עם כלבת, ועכשיו… מה זה?!

הוא: אני פותח את הדלת...

היא: זה נראה לך בטיחותי לילדים?! הם ייתקעו שם!

הוא: כן כן, זה באמת מגניב, אבל אני רוצה שתסתכלי פנימה, את לא תצטערי!

היא: אלוהים ישמור!

הוא: נכון? 🙂

היא: זה גדול יותר בפנים!

הוא: נכון שזה הדבר הכי מגני...

היא: איזה עוזרת אתה מכיר שתסכים לנקות את זה, דביל?! יש שם בניין של כמה קומות!

הוא: שכחת את הבריכה.

היא: את המה?!

הוא: עזבי, עוד נדבר על זה.

היא: לא נדבר על שום דבר, אתה מעיף את ה… תגיד לי, מה זה הצבע הזה? "כחול מעיק"?

הוא: זה הכחול המקורי שהיו משתמשים בו בשנות ה-60. לא יפה?

היא: שנות ה-60?? לא רק שקנית משהו שאי אפשר לנקות והוא לא בטיחותי, הוא גם ישן?

הוא: לא רואים בכלל שהוא שהוא בילה כמה שנים במגרש גרוטאות, הא?

היא: אלוהים, לא היו לך חברים לשחק איתם בילדות, שאתה גורר את הצעצועים האלה לבית שלנו?

הוא: ממש לא, אבל תסתכלי על השריטות!

היא: או, אני שמחה ששמת לב אליהן. אני מקווה שזה שכנע אותך להיפט...

הוא: יודעת כמה היסטוריה יש בשריטות האלה?

היא: אתה רוצה שאני אדבר על שריטות?

הוא: תראי! השריטה הזו נוצרה בטרנזאלור!

היא: מישהו נכנס בזה עם טרקטור???

הוא: טרנזאלור, מאמי, את לא מרוכזת.

היא: תזכיר לי למה התחתנו?

הוא: אני מכין חרא ספגטי ואת מכינה עוגות במרקם שאף ביולוג לא יודע להגדיר, אז התחלפנו. אבל עזבי את זה עכשיו, את קולטת שהדבר הזה שרד מלחמת זמן?

היא: אתה קולט שאתה לא תשרוד את הלילה?

הוא: יו, בואי ניסע לתקופה של הדינוזאורים!

היא: אתה תגמור בתור גוויה גם בלי לנסוע למקומות האלה, אם אתה לא מעיף את זה קיבינימט.

הוא: יא אללה, בנו מחדש יקום שלם עם הטארדיס. לא להאמין, הא?

היא: תיקח את התרמוס הזה, לפני שאני קוברת אותך ביציקת בטון.

הוא: טארדיס, מאמי. את ממש לא מרוכזת.

היא: אני מאוד מרוכזת. מרוכזת באיך אני מעלימה אותך ביחד עם הגרוטאה הזו.

הוא: והדבר הכי מגניב זה שהיא יכולה לטייל לכל מקום, לכל זמן.

היא: הלוואי עלי, רק לא להיות כאן ועכשיו.

הוא: את לא מאמינה לי, הא?

היא: אני לא מאמינה על עצמי. מאמי, זה ה"הוא והיא" הכי מייגע עד עכשיו.

הוא: יודעת משהו? אני אוכיח לך! אני אסע בזמן!

היא: וואללה יופי. בוא נראה באמת.

(נכנס)

(מפעיל)

(רעש טארדיס)

(נעלם)

(חוזר)

הוא: נו, רואה?

היא: זה היה הרעש הכי נוראי ששמעתי בחיים שלי.

הוא: זה כל מה שיש לך לומר?

היא: זה נשמע כמו פיל וירבוע חולה עגבת שעושים שלישייה עם כינור לא מכוון, עד שאחד מהם נחנק אירוטית למוות מהמיתרים. כנראה הפיל.

הוא: 😐

היא: כן, ככה.

הוא: הבאתי לך הוכחה למסע בזמן. ואלוהים ישמור, מה זה היה התיאור הזה עכשיו?

היא: זה מה יש. תתקדם. איזה הוכחה הבאת בכלל?

הוא: חזרתי בזמן ללפני חודשיים, הלכתי לסופר, והבאתי חלב!

(פאוזה)

היא: חלב?

הוא: הנה, תראי!

היא: זה מלפני חודשיים.

הוא: נכון! מסע בזמן או לא מסע בזמן?

היא: קנית מכונת זמן כדי להביא לי חלב שפג תוקפו?

הוא: את באמת קהל קשה.

היא: תיכף אני אראה לך קשה. זה עף מכאן הלילה. כמה עלה לנו תהליך קבלת ההחלטות שלך?

הוא: הכל בסדר.

היא: כמה הוצאת על המרצדס עם השריטות מטראנטור?

הוא: זה טראנזלור, אבל זו הייתה ממש טעות מקסימה מצידך. רואים שלמדת אצלי משהו.

היא: רואים שלא למדת כלום, דביל. כמה עלתה לנו עילת הגירושין המקרטעת הזאת?

הוא: את לא צריכה לדאוג, דיברתי כבר עם שולה מהבנק ו...

היא: מה שולה??? זו הפקידה של המשכנתאות!

הוא: כן, אבל זה החלק הקל. מסתבר שבנוסף למשכנתא ורישום בטאבו, צריך גם ללכת למשרד החלל...

היא: מעניין מה סרסיי היתה עושה במקומי.

הוא: ...ולעשות שם טסט, אבל בגלל שחסר כרגע שר זה מתעכב. אז מה את אומרת, עשינו עסקה טובה בסך הכל, הא?

(פאוזה)

היא: עשית את זה רק כדי לאלץ אותי לראות איתך "פיירפליי", נכון?

הוא: את תביאי את הפופקורן, אני מפעיל את הסטרימר.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=bB8fh4QUy-A]
הדוקטור חוזר ב-19.9.2015.
אני רק אומר.


פוסטים קשורים