- הכל התחיל כשישראמן פרץ לביתנו באמצע הלילה. הוא נכנס דרך חור סימטרי מהגג, דרך תקרת חדר השינה שלנו והעיר אותי. בעדינות. מלכת היופי התהפכה לצד השני ומלמלה משהו על זה שיסיים עם זה מהר ושיזכיר לי להוציא את הכלים מהמדיח בבוקר. הוא אמר "אין בעיה, כפרה!" "רגע, שנייה...!" זעקתי, "מאמי, תקראי … עודמעשה בכמה כותבות/ים שהתכנסו בצימר למשך שבוע, למטרת כתיבה מרוכזת נטולת הפרעות (Writing Retreat). עד מהרה גילו כי קיים בצימר אורלוגין המקפיד להרעיש מדי שעה עגולה (24 שעות ביממה!), מטס חיל האוויר המשייט מעל ראשם וכן נפח העובד ממש מול חלונם. סבלנותה של אחת הכותבות (אשר לא אציין פרטים לגביה למעט טבעוניותה ואיבתה הרבה … עודהמזרקה המכוערת ניצבה על במת מוגבהת והשקיפה על שני הרחובות הראשיים שהצטלבו מתחתיה. דומה כי הרעש שבקע מהרחוב הסואן, אפוף העשן, התאמץ להסתירה מהעולם. ועדיין, עמדה המזרקה, מתריסה בפני... יאללה, הרדמת אותי. רגע... מי אמר את זה? אני, אני אמרתי את זה. אולי תכתוב משהו אחר? הסיפור הזה לא הולך להשתפר. אבל... אמרתי שהסיפור הזה לא … עודהוא: מאמי, אני צריך להתייעץ איתך. היא: לא עכשיו, אני בשיחת ניחומים. חברה שלי במשבר. הוא: מצויין, אז יש לך זמן בשבילי. היא: היא נפרדה מחבר שלה, דביל. הוא: אז תראי, הסתיימה הסדנה. היא: אף פעם לא הסבירו לך את החשיבות של ניחום חברה אחרי פרידה? הוא: את חושבת שקבוצת כתיבה תתאים לי? אני ממש מתלבט בין קבוצה לכתיבה סולו. היא: … עודכנס! עולמות! מפגשים! גיקים! אלה היו המילים שזעקתי בחודשים האחרונים ללא הפסק, עד שמלכת היופי זרקה אותי מהבית. מטבע הדברים נותרתי בחוסר מעש ולכן לא הייתה לי ברירה אלא פשוט ללכת ל"עולמות", הידוע למעשה כאחד משני כנסי הגיקים המרכזיים בחוה"מ פסח (השני הוא, כמובן, "ביגור" העוסק במשחקי תפקידים). אז … עודעוד טקסט מסדנה. תזכורת: כבר הכרתם את ישראמן? ניסיתי לעוף ישר לתוך המשרד של הקמב"ץ, אבל נתקעתי במשקוף. לעזאזל, עוד לא השתלטתי על הנחיתות. שלא לדבר על זה שהקמב"ץ ייכנס בי על שעוד פעם שרטתי לו את הכניסה למשרד שלו. "גם ככה המשרד נראה מגעיל," הוא נזף בי בפעם האחרונה, "אני לא צריך שתכער לי אותו יותר." נכנסתי פנימה. "היי … עוד