הוא והיא #13
הוא: מאמי, אני צריך להתייעץ איתך.
היא: לא עכשיו, אני בשיחת ניחומים. חברה שלי במשבר.
הוא: מצויין, אז יש לך זמן בשבילי.
היא: היא נפרדה מחבר שלה, דביל.
הוא: אז תראי, הסתיימה הסדנה.
היא: אף פעם לא הסבירו לך את החשיבות של ניחום חברה אחרי פרידה?
הוא: את חושבת שקבוצת כתיבה תתאים לי? אני ממש מתלבט בין קבוצה לכתיבה סולו.
היא: סולו. הממ… סולו… כן, זה כמו שהאן סולו ינחם את לוק על אובדן היד שלו. הנה, זה החשיבות זה של ניחום חברה!
הוא: אוי ואבוי, לא היה לי מושג! ספרי לי מיד על החברה הזאת שלך!
היא: חבר שלה נהיה קנאי והיא זרקה אותו.
הוא: באסה. אני ממש מקווה שזה לא יקרה לנו.
היא: אל תדאג, זה בחיים לא יקרה לנו.
הוא: באמת? ואו, זה ממש נעים לשמוע את זה.
היא: תראה, ברור שיש מתחים מדי פעם.
הוא: נכון.
היא: אבל למזלנו אנחנו מתחזקים נישואים פתוחים, כמו שאתה יודע.
הוא: כן, נכ… מה?!
היא: ואני כל כך שמחה שאתה תומך בזה מהרגע הראשון שהיינו ביחד.
הוא: רגע אחד!
היא: זה ממש חשוב שתהיה הבנה בין בני זוג...
הוא: אבל...
היא: ...ובמיוחד בנישואים פתוחים.
הוא: 😐
היא: אז על מה רצית לדבר איתי?
הוא: על זה שהתרגילים הפסיכולוגיים שלך דוחפים אותי לקצה.
היא: מצוין, מה עוד?
הוא: שאני לא יודע אם להתחייב לקבוצת כתיבה או לא!
היא: אז מה? מקסימום תתחיל קבוצה ותפסיק. זה לא מונוגמיה.
הוא: לפי מה שאת אומרת, גם הנישואין שלנו לא מונוגמיה.
היא: רואה שלא צריך לפחד מקבוצות כתיבה?
הוא: המשחק הפסיכולוגי הזה לא מדליק אותי, אמרתי לך כבר!
היא: גם מנישואין פתוחים לא צריך לפחד. תראה כמה טוב זה עבד לנו עד עכשיו.
הוא: זה החינוך הקומוניסטי שדפק לך את המוח, נכון?
היא: תראה, קבוצות כתיבה זה כמו נישואים פתוחים...
הוא: שטאזי. היית בשטאזי.
היא: בשני המקרים נפגשים עם עם אנשים יצירתיים לדיאלוג מפרה...
הוא: היית חייבת לומר "מפרה"?
היא: ...ואני ממש גאה בנו שאנחנו מתחזקים את זה, כל אחד בדרכו שלו.
(פאוזה)
הוא: רגע, מה את אומרת לי בעצם?
היא: שתצא כבר מהבית המחורבן ותלך לכתוב עם עוד אנשים! אתה עולה לי על העצבים!
הוא: אז... אין נישואים פתוחים?
היא: תלוי בישיבת השטאזי הבאה.
הוא: לפחות תגידי עלי מילה טובה?
היא: אל תדאג. במקרה הגרוע תקבל שיחת ניחומים.
