אז תגידו... פגשתם כבר את ישראמן? בחדר לא גדול במיוחד, אי שם במדינת ישראל, התחוללה בצהרי היום מערכה מרובת נפגעים הקרויה "ועדת השמה". ובקרב מדמם זה נכחו זוג הורים (אשר נשבר להם הזין) וחברי ועדת השמה נכבדים (אשר חיו בסרט). ובעיצומה של הועדה, חטפה האם קריזה באופן סופי ומוחלט, התרוממה מכסאה ושלפה את הסמרטפון שלה. … עוד
אז תגידו... פגשתם כבר את ישראמן? בבית תכנה עלום שם אך משגשג (הבה נקרא לו: "בית התכנה של מייק רו"), נפער ביום בהיר אחד חור בתקרה. ומאותו חור בצבץ לו ישראמן, מיודענו. והישראמן, כרגיל, אינו רגוע והווריד הרגיל מפעפע ברקתו, עת צועק גיבור העל קללה אחר קללה. עמדו מולו רועדים מהנדסי ומהנדסות התכנה המסורים, … עוד
אזרח מודאג: הלו, משטרה? משטרה: כן. אזרח מודאג: שלום, רציתי לדווח בהקדם האפשרי על הרצח אותו אני עומד לבצע. משטרה: כן הבנ... סליחה? אזרח מודאג: זה בסדר, סלחתי. משטרה: רגע אחד… אדוני עומד לבצע רצח? אזרח מודאג: בוודאי, וכמו כל אזרח אחראי אני מדווח. חוק זה חוק. משטרה: זו בדיחה? אזרח מודאג: חס ושלום. אני לא מתבדח לעולם על … עוד
לקריאת הסיפור אפשר לדלג לכאן מי מכם היה פעם קורבן לבריונות? אני הייתי. ישנם דברים שאתה מהרהר בהם מדי פעם. הם קרו בעבר. השלמת איתם. יכולת אולי להגיב יותר טוב, אולי להתמודד אחרת. אבל זה כבר לא בשליטתך, ומאז אתה מנסה לחיות את חייך בהווה במקום לשקוע בעבר. אבל העבר עדיין שם. ומה שהרגשת אז לא נעלם, אלא ממשיך להתבשל לאיטו … עוד- (בהמשך לפוסט הקודם אודות חופשתינו בארץ המגף) הוא, גמדה ומדוזה גמדה: אבא, אני לא נכנסת למים! אני מפחדת שיגיעו מדוזות! הוא: אל תדאגי, מתוקה, זה לא יקרה. הן יודעות כמה יקר פה. הוא, היא ושופט הוא: מאמי, אני צריך שנייה ללכת. היא: אתה לא הולך לאף מקום. אין מצב שאני משתלטת על הגמדים לבדי. הוא: אז מה אני אעשה? היא: במים. הוא: … עוד
לא זו הדרך בה רציתי להציג עצמי, או את הבלוג. רק אתמול גמלה בי ההחלטה לפתוח בלוג, ולפתח את הכתיבה לתחביב קצת יותר רציני ממה שהיה עד עכשיו. הייתה לי תכנית איך לפתוח את המסע הזה - "שלום, אני נמרוד. עשיתי בחיים ככה, תכננתי לעשות דבר אחר, חשבתי על ככה וככה והנה אני פה." אבל זה לא ייצא לפועל באופן הזה. אולי בפעם … עוד