הגרינץ' שאהב את הקורונה
כולם בתל הו שנאו מגיפות...
חוץ מפרופסור אחד שהתווכח תכופות
הוא שנא קבוצות סיכון, את כולם ובכלל
גם זקנים ואסטמתיים פשוט לא סבל
ייתכן שאופיו מהנורמה חרג
או אולי ראשו לא לגמרי הוברג
אך אדבוק בתיאוריה הזו בינתיים:
ליבו ושכלו קטנו עליו במידה (או בשתיים)
האזרחים נבהלו ועטו מסיכות
לסגר נכנסו ויצאו חליפות
אך אותו מיזנטרופ מעייף וטרחן
התגלה אז מייד כחרא קטן
כאשר מסביבו עקומה ניסו לשטוח,
התייצב הוא חיש קל וזיין את המוח
בלבל בין שפעת ועניינים לא קשורים
(הדביל גם היה חסר כישורים)
צייץ הוא בולשיט ושאר מסרים
בניגוד לתדמית, הוא לא הבין מספרים
יש לומר כי "פסיכופט" היא קביעה אובייקטיבית
במיוחד כשהטיף להמתה סלקטיבית
התשפוכת שלו הייתה די ויראלית
כשבירבר הוא בלי סוף על "חברה נורמלית"
טיעונים ושטויות המשיך לשלוף מאמתחת
בקצרה: הבחור דיבר מהתחת
ולמרות זאת, כך סתם, ובמלוא נחישות
לא הראה הנגיף כל סימן לפרישות
ניצב הפרופסור עתיר מבוכה:
"הנגיף! עדיין כאן! וללא דעיכה!"
"הוא רב עונתי! הוא שידרג את הגל!
לא אכפת לו מטוויטר, כזבים ובכלל!"
אז שאל הפרופסור בלחש וקול רפה:
"האם היה עדיף פשוט לסתום את הפה?"
"אולי מגיפות," תהה בקול נכאים,
"הן עניין שיש להשאיר ל... רופאים?"
ומה קרה בתל הו? אה, ובכן
אופיו של הכלום עוד יותר התקטן
שכן להודות שאפס הינך
דורש אישיות קצת פחות דוחה
נראה שסיימתי לדון בנפולת
מה שגם שעוד וריאנט נקש לי בדלת.
