הוא והיא #19
מוקדש לכל אוהבי "המוסד" של אסימוב באשר הם.
היא: אז עדיין לא הבנתי למה "השמיימי".
הוא: גם אני לא. אף אחד לא מבין.
היא: זה ממש מוזר. למה להוסיף את "השמיימי" הדפוק הזה?
הוא: מבינה עכשיו על מה בוזבזו שנות הטיפש-עשרה שלי?
היא: "השמיימי" זה... זה... זה פשוט לא עובד!
הוא: תהרגי אותי, לא מבין על מה הוא חשב.
היא: הרי יש בערך מאה שמות אחרים שאפשר היה לתת לספר הזה!
הוא: נכ... אה רגע, זה הולך להיות פוסט כזה?
היא: "מוסד האנציקלופדיה".
הוא: אוקיי, יכול לעבוד.
היא: סתם "המוסד".
הוא: יש מצב לבלבול, אבל יכול לעבוד.
היא: "המוסד לנאומים טרחניים".
הוא: התחלנו?
היא: "איפה כל הבחורות?"
הוא: הוא תוצר של תקופתו, למה את מצפה?
היא: "המקום בו לא ניתן להתחיל אף דיאלוג בלי לומר 'כפי שכבר הסברתי לך'".
הוא: רגע, ככה מתחילה כל שיחה שלך איתי!
היא: "אני לא חושבת ש'פסיכולוגיה' אומר מה שאתם חושבים שזה אומר".
הוא: את הורסת לי את הילדות.
היא: "קלירלי, לא קראתי את 'אני קלאודיוס'".
הוא: את הורסת לי את הבגרות.
היא: "בקלאודיוס היה סקס".
הוא: די כבר עם קלאודיוס!
היא: "עם ליוויה לא היה צריך 1000 שנים".
הוא: איזה חלק ב"די כבר עם קלאודיוס" לא הבנת?
היא: "אלטע זאכן בחלל".
הוא: חסר לי משהו.
היא: "אלטע זאכן בחלל... עם כור אטומי!"
הוא: יכול לעבוד.
היא: "סאלבור הארדין ואמנות אחזקת הפתגם המפוקפק מוסרית".
הוא: באמת תהיתי האם אפשר לחיות לפי הפתגמים האלה.
היא: אוף, כל המאמץ הזה ואנחנו עדיין תקועים עם שם דבילי כמו "המוסד השמיימי"!
הוא: מאמי, תגידי...
היא: מה?
הוא: למה תרגמו את המוסד השני כ"המוסד האחר" ולא פשוט "המוסד השני"?
היא: לך קיבינימט אתה ותור הזהב שלך.
