לפני שנה פרסמתי באתר בלי פאניקה את הסאטירה המקאברית "רעבים". הייתי, איך לומר, די מודאג מהתפשטות הקורונה וארבעת החודשים הראשונים של הסגר יצרו אצלי גלים חדשים של פראנויה. התוצאה הייתה סיפור שהוא בחלקו מותחן פראנויה, בחלקו סאטירה קישונית, ובחלקו נונסנס מבהיל. מאז היה לנו עוד סגר, ועוד אחד, ועוד אחד, ואז חיסון, … עוד
אפשר להתחיל לדבר על הלקח הכואב ביותר של שנת הקורונה, והוא מה שאני קורא לו בלית ברירה "בגידת האינטלקטואלים". מול הקונצנזוס האפידמיולוגי שהתעקש, כל עוד לא היה חיסון בטוח ויעיל, על מדיניות קשוחה של סגרים, מסכות, היגיינה ושמירת מרחק שהוכיחו עצמם בעקביות, ניצבו מכחישים עם תארים. מדענים. חלקם רופאים, חלקם אף רופאים … עוד
תראה, אני אגיד לך ככה. בכל זאת, המשפחה שלי הייתה מראשוני המתנגדים. מה זה "מראשוני"? בן אדם, אני מדבר איתך על מורשת משפחתית. בוא נגיד שלואי פסטר היה עובר לצד השני של הרחוב כשהיה רואה את סבא רבא שלי. סבא שלי היה מצייץ שרופא שנותן חיסון זה מנגלה, עוד מלפני שהיה מנגלה. אבא שלי הרים משק חקלאי רק מזה שהיה יצרן … עוד
כולם בתל הו שנאו מגיפות... חוץ מפרופסור אחד שהתווכח תכופות הוא שנא קבוצות סיכון, את כולם ובכלל גם זקנים ואסטמתיים פשוט לא סבל ייתכן שאופיו מהנורמה חרג או אולי ראשו לא לגמרי הוברג אך אדבוק בתיאוריה הזו בינתיים: ליבו ושכלו קטנו עליו במידה (או בשתיים) האזרחים נבהלו ועטו מסיכות לסגר נכנסו ויצאו חליפות אך אותו מיזנטרופ … עוד
היי סן, אתה מחוסן? לא, איני מחוסן. עכשיו לך מכאן. מדוע, סן, אינך מחוסן? אינך רוצה את הנוגדן? לא, איני רוצה את הנוגדן ואיני רוצה להיות מחוסן. עכשיו קח עצמך, ועוף מכאן. אבל למה, סן יקר? כי איני רוצה להיות עקר. לא עקר ולא נעליים. מהר, הקופ"ח נסגר עוד שעתיים! לך מכאן נודניק קטן, החרא הזה עושה סרטן. לא עקר ולא סרטן, … עוד
