הוא: היי, מה את עושה? היא: מלמדת את הילדה טארוט. הוא: אה. היא: היא ביקשה. הוא: ברור. היא: לגמרי בעצמה. הוא: ומה הממצאים עד כה? היא: הקורונה תימשך עד... הוא: נו באמת, את מי זה מעניין? היא: אתה רציני? הוא: למה את לא בודקת... היא: אני לא בודקת אם אתה זוכה בגפן השנה. הוא: אני בכלל לא מבין מה התועלת בפיתוח פרדיגמות מדעיות …

הוא: המתח הזה הורג אותי. היא: תקרא קצת בשנתון, זה ירגיע אותך. הוא: מה יש לי מהשנתון המזורגג? את יודעת שלא זו הבעיה. היא: אני חושבת שיהיה בסדר. הוא: זה קל להגיד. היא: אני כמעט בטוחה שתזכה בגפן. הוא: ואני לא בטוח! אני לא חי בגן עדן של שוטים, לעזאזל! היא: אני לא מעלה בדעתי שלא תזכה, מדובר בקהילה מבית טוב. הוא: מה יש לי …

פורסם לראשונה באסופת "היה יהיה 2018". סיפור ראשון עם ישראמן, חביב הבלוג (בניגוד לפינת הדחקות שהיתה עד עכשיו). לאלעד יש חבר מעט משונה שאוהב לעזור לו בדרכים בעייתיות... יש לציין שהסיפור ממש לא מבוסס על חוויותיו של אף אדם אותו אתם מכירים או לא מכירים. מועמד לפרס גפן 2019 בקטגוריית הסיפור הקצר