סקירה קצרה על פיליפ ק. דיק בעקבות אמירתה הדבילית של גלית דיסטל אטבריאן
"אולי על זומבים?" אפרת הסתכלה עלַי במבט משועשע. "ואולי לא?" "יש לך משהו נגד זומבים?" "יש לי משהו נגדך." "את גזענית." "ואתה דפוק." מתוך "עלייתו של ישראמן", היה יהיה 2018, בעריכת אהוד מיימון הקדמה חדי העין מביניכם שמו לב שהקורונה מעסיקה אותי. אפילו …
אודות הסיפור מוקדש למנהלי מערכות מידע ואנשי סיסטם באשר הם: לאלה שמזמן התייאשו להסביר לקולגות את משמעות ה-Task Manager; לאלה שחבטו ראשם בתסכול על השולחן המשרדי כשגילו שמי שפתח את הקריאה לא טרח לבדוק האם ה-Caps Lock דלוק; לאלה שלא מצליחים להסביר שצריך את הסיסמא לג'ימייל כדי שהאנדרואיד יעבוד; או את המייל של הג'ימייל; לאלה …
ברוכים הבאים לפסטיבל אייקון, המקום בו מזג האוויר לא מקשיב לתחזית, והוראות שימוש בדיאודורנט הן יצירה ספקולטיבית נישתית במיוחד. נושא הכנס השנה: זכרונות, עובדה שאף אחד לא זכר מכיוון שאורח הכבוד היה ברנדון סנדרסון, סופר הפנטסיה ה(כנראה)מצליח ביותר בעולם כרגע. כמו כן, יש מצב שאף אחד מאנשי צוותי הלוגיסטיקה והתוכן לא זוכר את …
ברוכים הבאים לכנס עולמות, ביתם של הספויילרים, קוספליירים, וגיקים שאוהבים אחד ושונאים את השני (תייגו אחד מהם ואל תגלו מי זה מי). נושא הכנס השנה הוא כמובן "גב תפוס", והוא מוקדש כמובן לכל אותם גיקים שחטפו דלקת בגב התחתון, הזניחו את עצמם ואז באו למתחם האשכול אחרי שלקחו בערך כל כדור אפשרי שקיים (חוץ מאלה שגנץ לא …
הקדמה את הגרסה הראשונית לסיפור "אורה השבורה", כתבתי במקור באחת מסדנאות כתיבת ז'אנר של המנחה הקשוחה עד מאוד. הטקסט המקורי עסק בעיקר במבט סאטירי על תרבות צריכת הגאדג'טים העכשווית. כשהחלטתי להרחיב את הטקסט הקצר לסיפור של ממש, הוא הפך להרבה יותר אפל ממה שתכננתי. הגיבור הלוזר החביב-למחצה מהגרסה הראשונית הפך למניאק …
ברוכים הבאים לכנס עולמות - חגיגה ססגונית ליצירות דמיוניות ומופרעות, המתקיימת בזמן בו נהוג לאכול מצות בגלל יצירה דמיונית ומופרעת עוד יותר. הכנס נערך (כמדי שנה) בחוה"מ פסח, ועסק הפעם בנושא "פרידות". השנה העברתי הרצאה שעסקה בנושא מאוד קרוב אליי... אולי קצת יותר מדי. שנתחיל? אתגר הכנס השנה היה מאתגר במיוחד, …
_אזהרת ספויילרים ל"אחרוני הג'דיי", "שובר שורות" ו"האביר האפל" _ פורסם בגירסה מעט שונה באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה. כבר כמה ימים אני שקוע במחשבות על "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי". יצאנו מהסרט חסרי נשימה ומותשים. מלכת היופי מרוצה עד הגג. הילדים הדאיגו אותי מעט יותר, …
היא: נו, אז איך היה? הוא: חבל על הזמן! היא: אוקיי, אבל מה היה בדיוק? הוא: המממ... אז ככה: מאורות! ברוכים הבאים לכנס מאורות, המקום בו גיקים למהדרין מגיעים לירושלים בדצמבר על מנת לפגוש אנשים שעד אותו רגע היו קיימים אך ורק בקיר הפייסבוק שלהם. בניגוד לאייקונולמות מדובר בכנס קטן ואינטימי להפליא, נטול קוספליי ו/או אווירת …- חנוכה הגיע ואיתו כנס "מאורות" - הזמן הזה בשנה בו אנשים מתל אביב מגלים שירושלים אכן קיימת. מדובר, למי שלא יודע, בכנס מקסים בן יום אחד המוקדש כולו להרצאות ופאנלים בנושאי מדע בדיוני ומדע. נושא הכנס השנה הוא "לראות", על שם קובץ הסיפורים המצויין של הארלן אליסון. כבכל שנה, מלווה הכנס גם בפרויקט סיפורים …
כל ההתחלות קשות… אך לא הכנסים. הם דווקא סבבה. השבוע נערך כנס עולמות, הכנס השנתי למדע בדיוני ופנטסיה, הנערך כמדי שנה בחוה"מ פסח במתחם אשכול הצמוד לסינמטק תל אביב. נושא הכנס השנה (למי שלא הבין ממשפט הפתיחה הצולע) היה "התחלות". באופן מפתיע, גם אני נכחתי שם ואפילו הספקתי להרצות (וואהו!). להלן רשמיי. נדב …
הוא: יש בעיה עם הילדים. היא: איזה בעיה? הוא: רעש. היא: הם ילדים. הוא: הרבה רעש. היא: גם ממך יש פה יותר מדי, אבל אתה לא שומע אותי מתלוננת. הוא: אני מנסה להכין הרצאה פה! היא: אוי אלוהים. התחלנו? הוא: איך אני אמור למצוא דרכים לקטול את "אימת הפאנטום" בתנאים האלה? היא: אויש, אני זוכרת שעשינו את המרתון הזה! הוא: …
היא: מאמי, איך הגומייה לשיער החדשה שלי? הוא: נפלאה! היא: באמת? היא פשוט נראית לי קצת מוגזמ... הוא: את לגמרי נראית כמו יומן ראנד! היא: אז הגומייה שלא סגורה על עצמה גורמת לי להיראות כמו מישהי שאין לי מושג מי היא, אבל העיקר שאתה מרוצה? הוא: אח, יומן ראנד, פנטזיית גיל הנעורים המוקדם שלי... היא: לפחות אני בחברה טובה. הוא: …
הוא: מאמי, מה נסגר עם החופשה בקינימו? היא: אנחנו לא הולכים לקינימו. הוא: סבבה, מתי אורזים? היא: אנחנו. לא. הולכים. לקינימו. הוא: הפספורטים בתוקף? היא: מה מסובך להבין ב"לא הולכים"? הוא: אח, כל כך בא לי לנסוע לשם! היא: מה יש לך לחפש שם? (פאוזה) הוא: אוקיי, עלית עליי. היא: נו באמת, אתה לא הולך... הוא: אני עוזב …
ישראמן פרץ, כהרגלו, לתוך הדירה מהחלון. הוא התנשף בכבדות, פניו אדומות והווריד הרגיל ברקתו רטט בעצבנות. הוא הביט סביב. על הספה ישבה הסופרת הארורה עם הלפטופ. היא הרימה את עיניה וסידרה את משקפיה. היא הביטה באורח הלא קרוא, גילגלה עיניה ונאנחה. "אפשר לעזור, אדוני?" "שלום לך, דוקטור," אמר הישראמן בעיניים …