הוא: מאמי, אני צריך לשתף אותך במשהו.
היא: לא, אתה לא.
הוא: זה שיתוף חשוב.
היא: לא מעוניינת.
הוא: באמת?
היא: באופן שוטף.
הוא: אבל זה נוגע לגפן.
היא: אתה עדיין משתף.
הוא: יש לי בעיה עם ההצבעה לגפן.
היא: כבר שיתפתי שאינני מעוניינת להשתתף בשיתופך.
הוא: אני לא יודע למי להצביע. כולם היו טובים השנה...
היא: אין לך שותפים אחרים …
עוד
ישראמן פרץ, כהרגלו, לתוך הדירה מהחלון. הוא התנשף בכבדות, פניו אדומות והווריד הרגיל ברקתו רטט בעצבנות.
הוא הביט סביב. על הספה ישבה הסופרת הארורה עם הלפטופ. היא הרימה את עיניה וסידרה את משקפיה. היא הביטה באורח הלא קרוא, גילגלה עיניה ונאנחה. "אפשר לעזור, אדוני?"
"שלום לך, דוקטור," אמר הישראמן בעיניים …
עוד
הכל התחיל כשישראמן פרץ לביתנו באמצע הלילה. הוא נכנס דרך חור סימטרי מהגג, דרך תקרת חדר השינה שלנו והעיר אותי. בעדינות. מלכת היופי התהפכה לצד השני ומלמלה משהו על זה שיסיים עם זה מהר ושיזכיר לי להוציא את הכלים מהמדיח בבוקר. הוא אמר "אין בעיה, כפרה!"
"רגע, שנייה...!" זעקתי, "מאמי, תקראי …
עוד
מעשה בכמה כותבות/ים שהתכנסו בצימר למשך שבוע, למטרת כתיבה מרוכזת נטולת הפרעות (Writing Retreat). עד מהרה גילו כי קיים בצימר אורלוגין המקפיד להרעיש מדי שעה עגולה (24 שעות ביממה!), מטס חיל האוויר המשייט מעל ראשם וכן נפח העובד ממש מול חלונם. סבלנותה של אחת הכותבות (אשר לא אציין פרטים לגביה למעט טבעוניותה ואיבתה הרבה … עוד
המזרקה המכוערת ניצבה על במת מוגבהת והשקיפה על שני הרחובות הראשיים שהצטלבו מתחתיה. דומה כי הרעש שבקע מהרחוב הסואן, אפוף העשן, התאמץ להסתירה מהעולם. ועדיין, עמדה המזרקה, מתריסה בפני...
יאללה, הרדמת אותי.
רגע... מי אמר את זה?
אני, אני אמרתי את זה. אולי תכתוב משהו אחר? הסיפור הזה לא הולך להשתפר.
אבל... …
עוד
הוא: מאמי, אני צריך להתייעץ איתך.
היא: לא עכשיו, אני בשיחת ניחומים. חברה שלי במשבר.
הוא: מצויין, אז יש לך זמן בשבילי.
היא: היא נפרדה מחבר שלה, דביל.
הוא: אז תראי, הסתיימה הסדנה.
היא: אף פעם לא הסבירו לך את החשיבות של ניחום חברה אחרי פרידה?
הוא: את חושבת שקבוצת כתיבה תתאים לי? אני ממש מתלבט בין קבוצה לכתיבה סולו.
היא: …
עוד
עוד טקסט מסדנה. תזכורת: כבר הכרתם את ישראמן?
ניסיתי לעוף ישר לתוך המשרד של הקמב"ץ, אבל נתקעתי במשקוף. לעזאזל, עוד לא השתלטתי על הנחיתות. שלא לדבר על זה שהקמב"ץ ייכנס בי על שעוד פעם שרטתי לו את הכניסה למשרד שלו. "גם ככה המשרד נראה מגעיל," הוא נזף בי בפעם האחרונה, "אני לא צריך שתכער לי אותו יותר."
נכנסתי פנימה …
עוד
הוא: מאמי, כתבתי משהו חדש, רוצה לקרוא?
היא: לא.
הוא: ננסה שוב: כתבתי משהו קצר, רוצה לקרוא?
היא: אה אוקיי!
הוא: "האיש האחרון בעולם יצר שיבוט כדי שיארח לו לחברה..."
היא: כן…
הוא: "...ואז נרצח על ידו כי הוא היה פסיכוטי."
היא: סליחה?
הוא: מה את אומרת?
היא: מה זה היה עכשיו?
הוא: הסיפורונים האלה נורא …
עוד
עוד טקסט מסדנה. במקרה שלפנינו, המשימה היתה לכתוב יומן של דמות. החוקים היו ברורים: לכתוב כל יום, 5 דקות על השעון ולא להפסיק. אני מודה שמעט ייפיתי וליטשתי לפני שהעליתי לכאן.
עוד
ההשראה ל"טקסט בהפרעה" הזה הוא סיפורו המצוין של גיא בוסקו "מלדרה מוטרדת", המופיע במהדורת 2015 של "היה יהיה". מדובר בסיפור מבריק אודות גיבורת על, …
