הקדמה ראשיתו של פרויקט מעניין זה במפלצת ושמה נאנורימו, הלא הוא אתגר כתיבת רומאן בן 50,000 במהלך חודש נובמבר. זה נשמע מרתיע כי זה באמת מרתיע להתחייב לכ-1700 מילה מדי יום. לפעמים אפילו 170 מילים יומיות נשמע כמו משימה מעיקה. לפיכך העלתה קרן לנדסמן רעיון מעניין: עזבו אתכם מכתיבת רומאן שלם ובואו ננסה משהו פחות מעיק אך עדיין …
עדכון: ברשותו של אהוד מימון, עורך השנתון, העליתי את טקסט הסיפור המלא. תוכלו למצוא אותו בהמשך. הקדמה תכל'ס, הסיפור הזה נולד כי אני שרלטן ונוכל: מחזרתי טקסט בלי בושה. אל תסתכלו עליי ככה. Young I was. Needed the money I did. אבל רגע! אם נבחן את הנושא, נראה שעומדים לצידי כמה טיעונים לא רעים: מחסור בזמן בגלל מעבר דירה …
ברוכים הבאים לפסטיבל אייקון, המקום בו מזג האוויר לא מקשיב לתחזית, והוראות שימוש בדיאודורנט הן יצירה ספקולטיבית נישתית במיוחד. נושא הכנס השנה: זכרונות, עובדה שאף אחד לא זכר מכיוון שאורח הכבוד היה ברנדון סנדרסון, סופר הפנטסיה ה(כנראה)מצליח ביותר בעולם כרגע. כמו כן, יש מצב שאף אחד מאנשי צוותי הלוגיסטיקה והתוכן לא זוכר את …
בעקבות התענינות בלתי צפויה במדריך תוכנות הכתיבה שפירסמתי בעבר, החלטתי לפרסם מדריך התקנה לתכנת Manuskript המקסימה להפליא. כמו כן, אני תוהה האם להצמיד לה שם בעברית. "קתבן"? "קתב יד"? לא חשוב, אני בטוח שיש עוקבים שיהיו יצירתיים בעניין. מניוסקריפט היא למעשה מעבד תמלילים ייעודי לכתיבת פרוזה. הוא מאפשר …
ברוכים הבאים לאייקון, זירת ההיכרויות המבוקשת ביותר לסייבורגיות, זומבים, אנשים שמתחפשים לסייבורגיות וזומבים ואנשים שאוהבים לכתוב על אנשים שמתחפשים לסייבורגיות וזומבים. נושא הכנס השנה היה "אהבות" ואכן הייתה לא מעט אהבה באוויר, בעיקר כלפי אורחות הכבוד: אן לקי, מחברת "יושרה שניונית" הנפלא והמשכיו, אלן …
פיתחו את השמפניה, תירו בקונפטי, ושימו אלבום של איירון מיידן או AC\DC בווליום הכי גבוה שאפשר: הבלוג הזה מתפרסם מאז יולי 2015... והפוסט שלפניכם הוא הפוסט המאה. מאה פוסטים, גבירותיי רבותיי, ואפילו לפיקארד יש משהו לומר בנושא: נקמה גיקית. אי לכך ובהתאם לזאת, ומכיוון שלא התארגנתי על "הוא והיא" הולם לשבת הסוערת …
בואו נדבר על כאבי ראש... אבל לא סתם כאבי ראש. אני מדבר על טארדיס בתוך הגולגולת שהבפנים שלה מתחיל לזלוג החוצה. כזה כאב ראש. מכירים? רוצים לדעת איך מקבלים אחד כזה? או, טוב ששאלתם. בואו נניח שהחלטתם לכתוב רומאן, לא משנה מאיזה עדה. ואתם כותבים וכותבים. לוקח לכם קצת זמן להיפתח לדמויות ולהתחלה של משהו שמתחיל להזכיר עלילה …
הוא: יש! היא: מה קרה? הוא: הצלחתי, הצלחתי, הצלחתי!!! היא: אוי ואבוי, מה הצלחת? הוא: הצלחתי להפעיל את yWriter על הלינוקס! (פאוזה) הוא: yWriter. (פאוזה) הוא: זה התוכנה ההיא.
הוא: מאמי, אני צריך לשתף אותך במשהו. היא: לא, אתה לא. הוא: זה שיתוף חשוב. היא: לא מעוניינת. הוא: באמת? היא: באופן שוטף. הוא: אבל זה נוגע לגפן. היא: אתה עדיין משתף. הוא: יש לי בעיה עם ההצבעה לגפן. היא: כבר שיתפתי שאינני מעוניינת להשתתף בשיתופך. הוא: אני לא יודע למי להצביע. כולם היו טובים השנה... היא: אין לך שותפים אחרים …
ישראמן פרץ, כהרגלו, לתוך הדירה מהחלון. הוא התנשף בכבדות, פניו אדומות והווריד הרגיל ברקתו רטט בעצבנות. הוא הביט סביב. על הספה ישבה הסופרת הארורה עם הלפטופ. היא הרימה את עיניה וסידרה את משקפיה. היא הביטה באורח הלא קרוא, גילגלה עיניה ונאנחה. "אפשר לעזור, אדוני?" "שלום לך, דוקטור," אמר הישראמן בעיניים …
הכל התחיל כשישראמן פרץ לביתנו באמצע הלילה. הוא נכנס דרך חור סימטרי מהגג, דרך תקרת חדר השינה שלנו והעיר אותי. בעדינות. מלכת היופי התהפכה לצד השני ומלמלה משהו על זה שיסיים עם זה מהר ושיזכיר לי להוציא את הכלים מהמדיח בבוקר. הוא אמר "אין בעיה, כפרה!" "רגע, שנייה...!" זעקתי, "מאמי, תקראי …
מעשה בכמה כותבות/ים שהתכנסו בצימר למשך שבוע, למטרת כתיבה מרוכזת נטולת הפרעות (Writing Retreat). עד מהרה גילו כי קיים בצימר אורלוגין המקפיד להרעיש מדי שעה עגולה (24 שעות ביממה!), מטס חיל האוויר המשייט מעל ראשם וכן נפח העובד ממש מול חלונם. סבלנותה של אחת הכותבות (אשר לא אציין פרטים לגביה למעט טבעוניותה ואיבתה הרבה …
המזרקה המכוערת ניצבה על במת מוגבהת והשקיפה על שני הרחובות הראשיים שהצטלבו מתחתיה. דומה כי הרעש שבקע מהרחוב הסואן, אפוף העשן, התאמץ להסתירה מהעולם. ועדיין, עמדה המזרקה, מתריסה בפני... יאללה, הרדמת אותי. רגע... מי אמר את זה? אני, אני אמרתי את זה. אולי תכתוב משהו אחר? הסיפור הזה לא הולך להשתפר. אבל... אמרתי שהסיפור הזה …
הוא: מאמי, אני צריך להתייעץ איתך. היא: לא עכשיו, אני בשיחת ניחומים. חברה שלי במשבר. הוא: מצויין, אז יש לך זמן בשבילי. היא: היא נפרדה מחבר שלה, דביל. הוא: אז תראי, הסתיימה הסדנה. היא: אף פעם לא הסבירו לך את החשיבות של ניחום חברה אחרי פרידה? הוא: את חושבת שקבוצת כתיבה תתאים לי? אני ממש מתלבט בין קבוצה לכתיבה סולו. היא: …
כנס! עולמות! מפגשים! גיקים! אלה היו המילים שזעקתי בחודשים האחרונים ללא הפסק, עד שמלכת היופי זרקה אותי מהבית. מטבע הדברים נותרתי בחוסר מעש ולכן לא הייתה לי ברירה אלא פשוט ללכת ל"עולמות", הידוע למעשה כאחד משני כנסי הגיקים המרכזיים בחוה"מ פסח (השני הוא, כמובן, "ביגור" העוסק במשחקי תפקידים). אז …