הוא: הנה תראי, כבר תכננתי הכל. היא: פפפףףףףף. נו יאללה, תריץ. הוא: אני הופך לסופר במשרה מלאה. היא: כן. הוא: כותב ספר... היא: אני בטוחה. הוא: ...שנהיה רב מכר. היא: בוודאי. הוא: מוכר אותו להוליווד. היא: ספילברג, מאמי, ספילברג. הוא: הסרט נהיה הצלחה מטורפת. היא: ספילברג תותח. הוא: מזמינים אותי לקומיקון. היא: קומי-איך? הוא: …
הפורום לטובת הציבור התכנס ביום שלישי בין ערביים. חדר הישיבות סער, שצף וקצף. האנשים המסורים סביב השולחן, נאמו בהתלהבות ובכישרון רטורי שאין שני לו. ואכן היה על מה להתווכח. "עמיתיי!" הרעים בקולו זקן החברים, "הסכיתו ושימעו כי בנפשינו הדבר!" זקן החברים היה מעט מתוח. הישיבה נקבעה, לאחר פולמוס נוקב, למועד …
היא: בוקר טוב, מאמי. הוא: בוקר טוב לך ולמאזינים, ולצופי כאן 11! היא: אה... הכל בסדר? הוא: אנחנו כאן בארוחת הבוקר המשודרת אלייך מאולפני "כאן תרבות", וגם מאולפני כאן 11, ואם פספסת אותנו את יכולה לתפוס אותנו בערוץ הפודקאסטים בכאן OD. היא: לקחת ריטאלין מקולקל הבוקר? הוא: יש לנו היום ארוחה מרתקת, אנחנו נגיש קפה, …
פיתחו את השמפניה, תירו בקונפטי, ושימו אלבום של איירון מיידן או AC\DC בווליום הכי גבוה שאפשר: הבלוג הזה מתפרסם מאז יולי 2015... והפוסט שלפניכם הוא הפוסט המאה. מאה פוסטים, גבירותיי רבותיי, ואפילו לפיקארד יש משהו לומר בנושא: נקמה גיקית. אי לכך ובהתאם לזאת, ומכיוון שלא התארגנתי על "הוא והיא" הולם לשבת הסוערת …
ישראמן פרץ, כהרגלו, לתוך הדירה מהחלון. הוא התנשף בכבדות, פניו אדומות והווריד הרגיל ברקתו רטט בעצבנות. הוא הביט סביב. על הספה ישבה הסופרת הארורה עם הלפטופ. היא הרימה את עיניה וסידרה את משקפיה. היא הביטה באורח הלא קרוא, גילגלה עיניה ונאנחה. "אפשר לעזור, אדוני?" "שלום לך, דוקטור," אמר הישראמן בעיניים …
היא: אלוהים, אני לא יכולה יותר. הוא: מה קרה? היא: הכלב. הוא: שלנו? היא: גם. אבל בעיקר של השכנים. הוא: מה איתו? היא: הוא לא מפסיק לנבוח. הוא: ומה הבעיה עם שלנו? היא: הוא מסריח. הוא: אני לא שומע שום רעש מהשכנים, ושלנו לא כזה מסריח. היא: זה בגלל שהאף שלך סתום. הוא: רגע, אבל... היא: גם האוזניים שלך סתומות. הוא: עוד משהו? …
אזהרת ספויילרים כבדים, אכזריים וקשים מנשוא (!!!) לסיפור "גרטרוד בישלה דייסה" מאת יעל פורמן. הוא: מאמי, תשמעי רגע משהו: גרטרוד בישלה דיסה. נתנה לאבא. נתנה לאמא. נתנה לקובי. נתנה לשפרה. נתנה אפילו לצלילה הכלבה... היא: איבדת אותי בקובי. הכל בסדר? ...ורק ליוכבד הקטנה לא נשאר. כעסה יוכבד הקטנה. שמה יוכבד בסיר מנה …
הבלוג הזה החל את דרכו לפני כשנה וחודש, ומניינו עומד על 53 פוסטים (לא כולל זה). ממוצע של בערך פוסט לשבוע. לא רע. היו לי פה פוסטים משעשעים (רוב הזמן) ומדי פעם גם מעט רציניים. אבל… זה בעייתי להחזיק בלוג היום. ואני מאשים את הפייסבוק. נחזור קצת אחורה: לפני כעשור פלוס-מינוס, הייתה סצנת הבלוגוספירה הישראלית בשיאה. זירה תוססת …
מעשה במורדוך ציגלוביץ', אזרח שומר חוק, אשר התייצב לאזכרה בבית עלמין מטופח ומלבלב. והימים ימי קיץ לחים וקופחים, והשעה היא שעת אחר צהריים שמשית. מורדוך עמד ליד המצבה והשתתף בחגיגת האבל כאחרון האזרחים הממושמעים. אולם לצערו הגדול של מורדוך, חלה הקפדה יתרה במנהגי המקום. "קיבינימט," הוא זעק בליבו, "לא זאת בלבד …
הוא: אני לא מאמין! היא: מה קרה? הוא: אני פשוט לא מאמין! היא: אלוהים אדירים, מה קרה? הוא: תראי את זה! היא: את מה?! הוא: את זה! באדיבות "מדע גדול בקטנה" (פאוזה) היא: אתה רציני? לא ידעת את זה? הוא: מה, את ידעת? היא: ברור, כולם יודעים. הוא: ממתי?! היא: מתמיד. הוא: והסתירו ממני?! היא: ברור. זה לא כזה קשה. יש הרבה …
הוא: מאמי, את לא מאמינה. היא: מה קרה? הוא: זה נורא מה שהולך פה. נחצה קו אדום. אפוקליפסה, מבינה? א-פ-ו-ק-ל... היא: כן, אני יודעת איך מאייתים את זה. הוא: בקיצר, שיתפתי עוד פוסט של זהבה גלאון... היא: כן…? הוא: והיא עשתה לי לייק. היא: ואו… אתה צוחק עלי. הוא: וזו כבר פעם שנייה ברציפות שזה קורה. את מבינה מה הולך פה? היא: בטח …
(צלצול טלפון)
- הלו?
- שלום, מאיר?
- כן, מי מדבר?
- שלום, שמי ישראמן. אני משרת כ...
- סליחה?
- נו, אל תפריע לי, גם ככה אני אני שונא להקריא.
- רגע, אבל...
- אתה עדיין מפריע.
- אני פשוט חושב שיש פה טע...
- מפריע. עדיין. עברית אתה מבין?
- טוב, בוא נשמע.
- שלום, שמי ישראמן. אני משרת כ… אה, רגע, הקראתי את זה כבר. רואה מה …
- (בהמשך לפוסט הקודם אודות חופשתינו בארץ המגף) הוא, גמדה ומדוזה גמדה: אבא, אני לא נכנסת למים! אני מפחדת שיגיעו מדוזות! הוא: אל תדאגי, מתוקה, זה לא יקרה. הן יודעות כמה יקר פה. הוא, היא ושופט הוא: מאמי, אני צריך שנייה ללכת. היא: אתה לא הולך לאף מקום. אין מצב שאני משתלטת על הגמדים לבדי. הוא: אז מה אני אעשה? היא: במים. הוא: …
- הערה מנהלתית אם תלחצו על התפריט למעלה (אייקון שלושת הפסים מצד ימין) תראו שבצד שמאל התווספה אפשרות להירשם לעדכונים לבלוג במייל. סליחה שרק עכשיו נזכרתי... אז הגענו אז הגענו לעיר נופש איטלקית שנקראת ביביונה, המרוחקת כשעה מונציה. אף לא ישראלי אחד, שזה כבר טוב. מה יש לעשות פה? בריכה, ים ולהתלונן על החום. יש הרבה חנויות …
ראשיתו של הבלוג הזה, כמו הרבה דברים טובים בחיים, נעוצה בסדנת כתיבה מקסימה שהשתתפתי בה. שם באמת התחלתי לסגל הרגלי כתיבה שונים ומשונים ואפילו לסיים כמה סיפורים (משונים אף הם - אל תשאלו). לאחרונה, לאחר כתיבת סיפור אשר נדחה וקיבל תגובות טובות פחות מהמצופה, נזכרתי בעצה חשובה מאוד שמנחת הסדנה נתנה לנו בסיומה. אני מדבר כמובן …