מעונינותים לדלג על ההקדמה ולהגיע ישר לסיפור? הקליקו כאן עוד שנה, עוד אייקון (היברידי, אבל אייקון), עוד שנתון... ועוד סיפור שנכתב עבורו. ובמקרה הזה, השבוע של יום הכיפורים הוא עיתוי מעולה לדבר עליו. באופן כללי אני נוטה לקרוא לא מעט על מלחמת יום הכיפורים, אך איני זוכר מה הוביל אותי דווקא לקרב על מעוז בודפשט. אני כן זוכר, …
ברוכים הבאים לאייקון 2020, המקום בו אפשר לראות שלושה ארועים במקביל בלי לצאת מהבית, והיכן שהאויב הגדול ביותר הוא ספק האינטרנט. השנה, בגלל סיבה שלא הובררה די הצורך, נערך הכנס במתכונת וירטואלית. כלומר נאלצנו לקיים אינטראקציה פעילה עם חברים דרך האינטרנט, במקום לקיים אינטראקציה פעילה עם חברים דרך האינטרנט. כבכל שנה העומס …
עדכון: ברשותו של אהוד מימון, עורך השנתון, העליתי את טקסט הסיפור המלא. תוכלו למצוא אותו בהמשך. הקדמה תכל'ס, הסיפור הזה נולד כי אני שרלטן ונוכל: מחזרתי טקסט בלי בושה. אל תסתכלו עליי ככה. Young I was. Needed the money I did. אבל רגע! אם נבחן את הנושא, נראה שעומדים לצידי כמה טיעונים לא רעים: מחסור בזמן בגלל מעבר דירה …
הוא: המתח הזה הורג אותי. היא: תקרא קצת בשנתון, זה ירגיע אותך. הוא: מה יש לי מהשנתון המזורגג? את יודעת שלא זו הבעיה. היא: אני חושבת שיהיה בסדר. הוא: זה קל להגיד. היא: אני כמעט בטוחה שתזכה בגפן. הוא: ואני לא בטוח! אני לא חי בגן עדן של שוטים, לעזאזל! היא: אני לא מעלה בדעתי שלא תזכה, מדובר בקהילה מבית טוב. הוא: מה יש לי …
ברוכים הבאים לפסטיבל אייקון, המקום בו מזג האוויר לא מקשיב לתחזית, והוראות שימוש בדיאודורנט הן יצירה ספקולטיבית נישתית במיוחד. נושא הכנס השנה: זכרונות, עובדה שאף אחד לא זכר מכיוון שאורח הכבוד היה ברנדון סנדרסון, סופר הפנטסיה ה(כנראה)מצליח ביותר בעולם כרגע. כמו כן, יש מצב שאף אחד מאנשי צוותי הלוגיסטיקה והתוכן לא זוכר את …- ושוב אנו קרבים לכנס אייקון: התקופה ההיא בשנה בה מרצים נתקפים בפחד קהל, וגיקים בני תשחורת מתאמנים בלייצר פחד קהל על ידי העלאת שאלות-שהן-לא-בדיוק-שאלה-יותר-הערה-יותר-הרצאה. נושא הכנס השנה הוא "זכרונות", בעיקר מכיוון שאף אחד לא באמת זוכר על מה היו הכנסים הקודמים. הדבר היחיד שזוכרים מכל כנס זו השביזות ביום שאחרי. …
ברוכים הבאים לאייקון, זירת ההיכרויות המבוקשת ביותר לסייבורגיות, זומבים, אנשים שמתחפשים לסייבורגיות וזומבים ואנשים שאוהבים לכתוב על אנשים שמתחפשים לסייבורגיות וזומבים. נושא הכנס השנה היה "אהבות" ואכן הייתה לא מעט אהבה באוויר, בעיקר כלפי אורחות הכבוד: אן לקי, מחברת "יושרה שניונית" הנפלא והמשכיו, אלן …
בקצה רחוב הארבעה יש מקום מדליק לשם אפשר לבוא ופשוט להיות גיק יש שם אוהל גדול עם כמה דוכנים רק תקפידו להיות בתור של האיסוף מראש (כי התור השני לא נעים) יש שם אנשי סגל מרוטים ומתנדבים נלהבים וקוספליירים מקצוענים ומרצים על קוצים עם פוינטר ושקופיות מכינים הרצאות בכל הצורות וכל האזרחים עוצרים... ולא ממש מבינים. כנס פסטיבל …- אילוצי החיים עיכבו אותי ולכן הפוסט מתפרסם קצת יותר מאוחר ממה שתכננתי, ובכל זאת: כנס אייקון למדע בדיוני, פנטזיה, משחקי תפקידים וכל מה שביניהם מתקיים בשבוע הבא (חוה"מ סוכות) בפעם ה-21 (!). יאי! נושא הכנס השנה: "תרבויות". תוכלו למצוא אותי באירועים הבאים: כשהנבל הוא הגיבור יותר בדיוני ממדע מי אני? מה אני? …
הוא: מאמי, אני צריך לשתף אותך במשהו. היא: לא, אתה לא. הוא: זה שיתוף חשוב. היא: לא מעוניינת. הוא: באמת? היא: באופן שוטף. הוא: אבל זה נוגע לגפן. היא: אתה עדיין משתף. הוא: יש לי בעיה עם ההצבעה לגפן. היא: כבר שיתפתי שאינני מעוניינת להשתתף בשיתופך. הוא: אני לא יודע למי להצביע. כולם היו טובים השנה... היא: אין לך שותפים אחרים …
לפניכם הרצאת "צער גידול נבלים" אותה העברתי בכנס אייקון האחרון. השתדלתי לשמור על כל מרכיבי ההרצאה, כולל סרטוני הוידאו אשר הוקרנו במהלכה. אזהרת ספויילרים חמורה ליצירות הבאות: מסע בין כוכבים: הדור הבא, משחקי הכס, פארסקייפ, הארי פוטר וגביע האש וג'סיקה ג'ונס. על מה נדבר? עד כמה יחסים עם ההורים משפיעים על נבלים? …
היא: נו, סוף סוף נגמר חג האייקון? הוא: כן. היה מתיש. היא: גם פה היה מתיש עם אימא שלי. הוא: לא נורא, מחר אני מסיע אותה לשדה תעופה. היא: איזה מחר? יש לה פה לפחות עוד שבוע. הוא: סליחה? היא: שבוע. לפחות. (פאוזה) הוא: יש כנס. היא: הרגע היה. הוא: עוד אחד. היא: עוד כנס. הוא: נכון. כנס חשוב. מאוד. כנס. יש כנס. היא: אמרת כבר. …
ואו, זה היה שבוע מתיש... ולא רק בגלל העובדה שהייתי צריך להעביר הרצאה באשכול 2 ביום חמישי 20/10 בשעה 14:00 מול אולם מלא. אה, רגע... בואו נתחיל מהתחלה. כנס! חגיגת הגיקים השנתית "אייקון", הכנס השנתי למדע בדיוני, פנטזיה, משחקי תפקידים וכל מה שביניהם הגיעה לסיומה. רגע לפני שיבשו ממני הזיעה, אבק הדוכנים וזוהר …
היא: אלוהים, אני לא יכולה יותר. הוא: מה קרה? היא: הכלב. הוא: שלנו? היא: גם. אבל בעיקר של השכנים. הוא: מה איתו? היא: הוא לא מפסיק לנבוח. הוא: ומה הבעיה עם שלנו? היא: הוא מסריח. הוא: אני לא שומע שום רעש מהשכנים, ושלנו לא כזה מסריח. היא: זה בגלל שהאף שלך סתום. הוא: רגע, אבל... היא: גם האוזניים שלך סתומות. הוא: עוד משהו? …
