Posts

בנות יקרות, הצטערתי לקרוא את ציוציכן אך בתור התחלה, הרשו לי להיות לרגע לא כלכלי ולהצהיר כי בעוד שאתן מאוכזבות עד מאוד מציוציי האחרונים, גם אני מאוכזב מכן עד מאוד. מילא כיבוש, זה משהו שקיים לתפיסתי במרחב הערטילאי בו אני חי, אבל הטרדות? מיניות? ב"הארץ"? איני אומר שאני חש שאט נפש מכן, כפי שאמרתן שאתן מרגישות כלפי, אבל כן, אני בהחלט מאוכזב מן הקלישאיות והפוליטיקלי-קורקטיות של עמדותיכן. האם ייתכן שאתן רואות בנו דברים שאין בנו, ואינכן רואה דברים שישנם? או שאולי אני רואה ב"הארץ" דברים שאין בו ולא רואה מה שיש. או שאולי בעצם, אני כן רואה מה שאין אבל יש, ולא רואה מה שיש אבל אבל אין. אבל אולי בעצם מעולם לא ראיתי דבר שהיה או לא היה, אבל כן בחרתי לראות את מה שבעצם כן היה. הנקודה שלי, בנות יקרות, היא שאני יכול לחרטט אתכן למוות בטוויטר, בעיתון, באתר ובכל מקום שאחר שאחפוץ. ...

(זהירות: ספויילרים איומים ונוראים לוונדה ויז’ן! כמו כן: תראו וונדה ויז’ן, זה מגניב) הוא: כל מה שאני אומר זה שמשהו מוזר הולך כאן. היא: אתה מדמיין, מאמי. הוא: היום בבוקר היית בשחור לבן, ועכשיו את בצבע. היא: זה עונתי. הוא: גם הצחוק של הקהל הבלתי נראה זה עונתי? (צחוק של קהל בלתי נראה) היא: אל תהיה מגוחך. הוא: יופי, כי חשבתי שאני מתחיל להשתג… היא: הקהל הגיע עם הבית. (צחוק פרוע של קהל בלתי נראה) ...

— ירין! — היי, דודה פרקליטות! מה את עושה אצלנו? — בוא, חמוד, תראה מה אני מכינה. — ואו, זה נראה טעים! מה זה הולך להיות? — זו הפתעה! הנה, בוא תראה… מה דודה שמה עכשיו? — יכול להיות שזו בעילת קטינה? — נכון מאוד, חיים שלי. — ואו, זה כבר מתחיל להיראות טעים! — ועכשיו מה דודה בוחשת פנימה? — היי, זה נראה כמו הטרדה מינית! — נכון חמוד! בוא נקציף את הבלילה יפה-יפה עם… ...

ואז מישהי בפייס אמרה לי שמה שאני עושה זה “האשמת הקורבן”, והאשימה אותי שאני חוסם כל אחד שמתווכח איתי. ישר חסמתי אותה. סליחה, אבל אם את לא מבינה שהדרך הכי טובה להימנע מאונס זה פשוט לא להיפגש עם אנסים, אז מגיע לך. איפה האשמת הקורבן בזה? חשוב לי לציין: אין בי שום רצון להסיר אחריות מהתוקף. הוא תמיד-תמיד אשם, ברמת העיקרון. איפה זה “רמת העיקרון”? זה מקום פסטוראלי ויפהפה, בדיוק במרכז הואדי שבין “רמה תיאורטית” ל"אופן כללי". אני לא בטוח איזה מחוז, אבל שמעתי שאיכשהו כל מי שאשם במשהו מגיע לשם ולא רואים אותם באף מקום אחר. יש במחוז הזה הרבה מאוד אחריות. כמה אחריות? המון אחריות. טונות. זה נמצא שם על הריצפה וצריך רק להתכופף ולקחת. אני לא מציע לאף אחת לזלזל באחריות שיש שם. זה המשאב הלאומי שלהם, ויכה בי הברק אם נעז לפגוע להם באוטונומיה. ...

אחד הציוצים כאן מזויף, התוכלו לנחש איזה? (תשובה למטה) תשובה: האמת שכולם מזויפים, אבל זה לא אומר שהוא לא יצייץ אותם בעתיד.

— שלום, אדוני. — וברכה. במה העניין? — ובכן, בהתאם לסיכום מוקדם בינינו… — איזה סיכום? — הבאתי עמי תמונת תקריב של הזרג שלי. — סליחה, אני חושב שנפלה כאן טעות. — בהחלט לא. הנני נוקט במשנה זהירות בכל הנוגע לפינענים שלי. — פינע-מה? — נמעני פין. — סבורני כי איני כלול בהם. — סבורני שכן. זו הייתה מסקנה ברורה כשמש בהמשך להתכתבותנו האחרונה בפורום גידול חמוסים אסייתים. — אכן זכורה לי התכתבות בנושא. כמדומני שטענת כי יש להאכילם בחציל אביבי, בזמן שכל בר דעת יודע כי יש להאביסם בחסה שגודלה במי מלח בלבד. ...

תראה, אני אגיד לך ככה. בכל זאת, המשפחה שלי הייתה מראשוני המתנגדים. מה זה “מראשוני”? בן אדם, אני מדבר איתך על מורשת משפחתית. בוא נגיד שלואי פסטר היה עובר לצד השני של הרחוב כשהיה רואה את סבא רבא שלי. סבא שלי היה מצייץ שרופא שנותן חיסון זה מנגלה, עוד מלפני שהיה מנגלה. אבא שלי הרים משק חקלאי רק מזה שהיה יצרן דחלילים. אבל אין ספק שהיום דברים השתנו. תשמע, זה לא הגיוני שאתה מטיף כל החיים לאנשים להתנגד, ואז פתאום מישהי שאתה מכיר אשכרה מקשיבה. מי חשב על מקרים כאלה בכלל? מה זה הפורמט הזה? ...

הוא: אוקיי, מצאתי לך קינדל. היא: סופסוף! ספר לי. הוא: אז ככה: הייתה אופציה בין הדגם הישן יותר לחדש, אבל בסוף הלכתי עם ההמלצות והזמנתי לך את החדש. היא: מה ההבדל? הוא: חוץ מתאורת לילה? הוא 7 אינץ'. היא: הוא… מה אמרת? הוא: החדש הוא 7 אינץ’, והישן הוא רק 6 אינץ'. היא: אה. הוא: המוכר הסביר לי ש-7 אינץ’ משמעותית יותר טוב מ-6 אינץ'. היא: היית צריך שהמוכר יסביר לך את זה? ...

כולם בתל הו שנאו מגיפות… חוץ מפרופסור אחד שהתווכח תכופות הוא שנא קבוצות סיכון, את כולם ובכלל גם זקנים ואסטמתיים פשוט לא סבל ייתכן שאופיו מהנורמה חרג או אולי ראשו לא לגמרי הוברג אך אדבוק בתיאוריה הזו בינתיים: ליבו ושכלו קטנו עליו במידה (או בשתיים) האזרחים נבהלו ועטו מסיכות לסגר נכנסו ויצאו חליפות אך אותו מיזנטרופ מעייף וטרחן התגלה אז מייד כחרא קטן כאשר מסביבו עקומה ניסו לשטוח, התייצב הוא חיש קל וזיין את המוח ...

היי סן, אתה מחוסן? לא, איני מחוסן. עכשיו לך מכאן. מדוע, סן, אינך מחוסן? אינך רוצה את הנוגדן? לא, איני רוצה את הנוגדן ואיני רוצה להיות מחוסן. עכשיו קח עצמך, ועוף מכאן. אבל למה, סן יקר? כי איני רוצה להיות עקר. לא עקר ולא נעליים. מהר, הקופ"ח נסגר עוד שעתיים! לך מכאן נודניק קטן, החרא הזה עושה סרטן. לא עקר ולא סרטן, סן, אוף איתך, זה רק נוגדן! אני מכאן הולך לבג"ץ, האיכס שלך עושה שבץ. ...