Posts

מבוא למחוללי אתרים סטטיים

אזהרת טריגר זהו פוסט פריקה מבולגן ולא מעודן במיוחד, הנכתב על מנת לתת ביטוי למה שהצטבר לי בבטן בשבועות האחרונים. זו אינה תקופה רגילה, אז גם הפוסט לא יהיה רגיל. יהיו כאן התייחסויות לאירועים אקטואלים, כלומר טריגרים למלחמה, אלימות וזוועות. מטילדה כחלק ממאמץ האסקפיזם הביתי, צפינו לאחרונה בגירסת המיוזיקל של “מטילדה”. אני מודה שמאז הצפייה אני כבר לא פוחד מסינוואר כמו שאני פוחד שגב’ טרנצ’בול תתגנב לחדר השינה שלנו בלילה, תעשה לי קוקיות ותעיף אותי כמו כדור ברזל שצורח בהיסטריה. ...

נפלה בחלקנו הזדמנות פז של פעם בחיים, חברות וחברים, לנהל מלחמה בשיטת “עשה זאת בעצמך”, ויכני הברק אם אזלזל בגודל האירוע. הרי ידוע לכל בר דעת מחומר כזה או אחר, שאנו עם עצמאי מלידה. עצמאי במידה כזו שהשכלנו להטיל ספק בשטות כי אנו מוקפים ישות שלטונית מתפקדת. הרי לו הייתה כזו היינו מגיבים בהתקף אלרגיה חריף. מנגנון מתפקד זה בכלל מהגויים, והיה צריך להישאר שם. לא צריכים טובות מאף אחד. קסדות? מביאים מאיביי. אפודים? עלי אקספרס. נשק? מסתובב בדרום כמו זבל. צריך רק להתכופף ולהרים, אבל תבדקו קודם שזה לא שייך למישהו שעובד בפרוטקשן. ...

ובאותה מדינה מתוקנת בה התרחש המאורע, התגלתה אחריות אולם לא נמצא אף אחד שיקח אותה. אמנם לרשויות דווח על מספר מקרים בהם אנשים התמוטטו ופונו לחדר המיון עת הוצע להם החפץ החשוד, אולם לא היו רופאים בנמצא על מנת לקבוע את סיבת האירוע. פקיד ממונה החליט לשים את התפלצת בבידוד, תחת השגחה צמודה. הצליחה לברוח. הוקמה וועדה, בוצעו תחקירים, הוגשו מסקנות, אבל אף אחד לא רצה לחתום עליהן. “רגע, ומה עם האחריות?” שאלו העיתונאים, “מצאתם אותה?” ...

סיפורונים שנכתבו במסגרת פרויקט סיפורונובמבר במהלך חודש נובמבר 2022

אחרי יום @AdminShelTootim: ברוכים הבאים לכל המצטרפים! אנו מבקשים מכולם לשמור על כללי הקהילה ולכבד שאר החברים. נשמח אם תתרמו לפטריאון שלנו. @AntiHakol: סליחה, אבל אפשר לדעת מממן אתכם? אני רק שואל שאלות, זה הכל @AdminShelTootim: ובכן, אף אחד. זו קהילה של מתנדבים. @Habeitarist: שמאלנים אחרי שבוע @AdminShelTootim: שוב שלום. אנו שמים לב שיש מעט אי הבנות בקשר לכללי הקהילה. אנו מבינים את הפערים, אך בכל זאת מבקשים שתכבדו את המקום. ...

סיפור ביקום “ישראמן” המתרחש במעוז “בודפשט” בזמן מלחמת יום הכיפורים

לפני שנה פרסמתי באתר בלי פאניקה את הסאטירה המקאברית “רעבים”. הייתי, איך לומר, די מודאג מהתפשטות הקורונה וארבעת החודשים הראשונים של הסגר יצרו אצלי גלים חדשים של פראנויה. התוצאה הייתה סיפור שהוא בחלקו מותחן פראנויה, בחלקו סאטירה קישונית, ובחלקו נונסנס מבהיל. מאז היה לנו עוד סגר, ועוד אחד, ועוד אחד, ואז חיסון, ואחריו… וריאנט הדלתא, ששוב גורם לכולנו לדבר על סגרים. ברקע הויכוחים והדאגה מעליית מחודשת של מספר החולים, יצאה איילת שקד, שרת הפנים, בהצהרה מעניינת. כלומר, יש כאלה שיקראו לה “מעניינת” לעומת אחרים שיקראו לה “ריאליטי הישרדות”, “התאבדות קולקטיבית” או “רולטה עם סיכויים משופרים בכיוון ההפוך לקבוצות סיכון”, אבל למה לריב עכשיו? העיקר שיש דיון. ...

הוא: אני הולך לכספומט. היא: מעולה, תודה רב… זה מה שאתה לובש? הוא: מה הבעיה? היא: אתה לא יוצא ככה לרחוב. הוא: בטח שכן. היא: זו פיג’מה. הוא: זה מכנסיים של באטמן. היא: זו פאקינג פיג’מה. הוא: של באטמן. היא: וככה אתה הולך לצאת לרחוב? הוא: סליחה, אבל נראה לך שכשבאטמן היה יוצא להציל את גות’אם… היא: שיט, התחלנו. הוא: מישהו היה מעז לומר לו “מה זה המכנסיים האלה, באטמן?” ...

אפשר להתחיל לדבר על הלקח הכואב ביותר של שנת הקורונה, והוא מה שאני קורא לו בלית ברירה "בגידת האינטלקטואלים". מול הקונצנזוס האפידמיולוגי שהתעקש, כל עוד לא היה חיסון בטוח ויעיל, על מדיניות קשוחה של סגרים, מסכות, היגיינה ושמירת מרחק שהוכיחו עצמם בעקביות, ניצבו מכחישים עם תארים. מדענים. חלקם רופאים, חלקם אף רופאים עם התמחות באפידמיולוגיה, חלקם חוקרים בתחומים משיקים וחלקם חוקרים ידועי שם בתחומים אחרים לחלוטין. כולם כאחד יצאו כנגד מדיניות הסגר. כולם כאחד טעו. ...