Posts

כנס! עולמות! מפגשים! גיקים! אלה היו המילים שזעקתי בחודשים האחרונים ללא הפסק, עד שמלכת היופי זרקה אותי מהבית. מטבע הדברים נותרתי בחוסר מעש ולכן לא הייתה לי ברירה אלא פשוט ללכת ל"עולמות", הידוע למעשה כאחד משני כנסי הגיקים המרכזיים בחוה"מ פסח (השני הוא, כמובן, “ביגור” העוסק במשחקי תפקידים). אז הלכתי, לאחר שהובטח לי כי הורחקו משם אורחים לא רצויים. להלן רשמיי מכמה וכמה חוויות בכנס. חם אז הדבר הראשון ששמתי לב אליו ביום הראשון של הכנס, היה החום הבלתי נסבל (כ-38 מעלות צלסיוס). העובדה שבחרתי, מכל החולצות שבעולם, דווקא את חולצת "משחקי הכס", שהסלוגן Winter is Coming חקוק עליה, הייתה בעוכריי וזכיתי לקריאות ביניים משועשעות מכמה וכמה מכרים שפגשתי שם. כן, רבותיי, אני מודע לאירוניה, אבל במחילה מכם: זו חולצת הכנסים שלי. אני לובש אותה בערך 2-3 פעמים בשנה. גם לי מותר ליהנות ממנה מדי פעם… מה, לא? עכשיו אתם סתם רעים. ...

תזכורת: אז… פגשתם כבר את ישראמן? - קראת לי, קמב"ץ? - כנס, ישראמן. - מה העניין? - בקצרה: אתה מורחק מעולמות. - מה זה?! - לצמיתות. - השתגעת?! איזה מין כנס מדע בדיוני זה אם גיבור העל הישראלי לא מאבטח אותו? - קיבלתי עליך תלונה חריפה מהאגודה אחרי אייקון והם לא רוצים שתאבטח יותר אף אירוע, אף פעם. - שטינקרים מסריחים. - סליחה? - אה… אמרתי שכנראה חלה טעות מצערת והייתי רוצה ליישר את ההדורים. ...

אזהרת ספויילר לסיום של “אנטרפרייז” הוא: מאמי, מה את עושה עכשיו? היא: כותבת הצעה לתזה. זה יהיה בנושא… הוא: מצוין, אז אם את לא עושה משהו חשוב, אני צריך להתייעץ איתך בדחיפות. היא: הצעה. לתזה. הוא: אני חייב לעדכן אותך בנושא קריטי. היא: אם זה הולך להיות משהו מטופש כמו סטאר וורס, או צ’יט ליסט, או… הוא: ראיתי "הכוח מתעורר" סוף סוף ואני רוצה להוסיף את ריי לצ’יט ליסט. היא: יש לך בגרות נפשית של אייווק. ...

"תגיד לי," אמר המוכר הנלהב, “רוצה גלימה של ספיידרמן?" הסתכלתי עליו כאילו ראיתי את קפטן ג’ק הרקנס מתפקד לבית היהודי. חנות התחפושות הזו מצאה חן בעיני פחות ופחות. "אה.. גלימה של…" "ספיידרמן, אחי, ספיידרמן. קומפלט עם קורים והכל. אדום, כמו בקומיקס." לקחתי הרבה אוויר וניסיתי להסביר שלספיידרמן לא הייתה… "אח שלי, תאמין לי שאני יודע על מה אני מדבר. גלימה זה גלימה, אורגינל. אבל אם אתה לא רוצה, עזוב, הפסד שלך. מה עם מסיכה של אנטרפרייז?" ...

(ספוילרים!) פרק ראשון הוא: שיט! שיט! היא: רואה למה אסור להיכנס למעלית? פרק שני הוא: שיט! שיט! היא: רואה למה לא לתרום כליה? או שתיים? הוא: שיט!!! היא: תגיד, אתה חושב שככה הוא היה שולט בטארדיס? פרק שלישי הוא: לא-לא-לא-שיט, מה את עושה?! אל תפתחי לו את הדלת, אל…! היא: עזוב, לא משנה כבר. פרק רביעי היא: ואו, איזו הפתעה. מי היה מאמין שלשכן המטורלל והנרקומן יש מה להסתיר. זה ממש… הוא: לא-לא-שיט-טריש-לא-לפתוח-את-הדלת-זה-מלכ… אה, לא משנה, הסתדרת כבר. ...

את הקריקטורה המקסימה בכותרת צייר אורי פינק עבור “מעריב”. אזהרת ספוילרים ל"אגם הצללים". “צאו מהמחבוא שלכן!” שאג הקומיסר המתוסכל. הוא שנא מחבואים, תופסת ובאופן כללי כל משחק ילדים מקובל. שתי התאומות הגינג’יות המפוחדות יצאו ממחבואם שהיה מאחורי דולמן מדבר. “קודם כל,” פתח הקומיסר הנרגן, “מה זה הדבר הזה דולמן מדבר?” “הוא לא מדבר,” ניסתה יערה להסביר, “הוא שר.” “השירה שלו פשוט לא מוצלחת במיוחד.” מיהרה תמר להגן על כבודם של כל הדולמנים באשר הם. ...

היה לי היום עוד תאקל עם משגיח הכשרות של היחידה. הוא באמת מתחיל לעלות לי על העצבים. אני אפילו רועד עכשיו כשאני כותב את זה ביומן. ושלא תחשבו שזה קל לי העניין הזה, לנהל יומן. אבל הקב"ן הנודניק הזה, שהצמידו לי כדי שאנסה לשלוט בכעסים, מתעקש. בסוף הסכמתי, אחרי שתפסתי אותו בחגורה והעפתי אותו כמו רוגטקה לקיבינימט. הקיצר, איפה הייתי? אה, נכון – רבתי עם המשגיח כשרות. החליט שאני צריך להניח תפילין בבקרים. אמר שאני סמל לאומי ושאני צריך לשמש דוגמא. רצה לשדר את זה בערוץ 20 כל בוקר. אמרתי לו שלפחות ישדר את זה בערוץ 1, איפה שאף אחד לא רואה, אבל הוא התעקש ואמר שהוא נותן את ההוראות כאן ושאני צריך להיזהר לפני שהוא ישלול לי את רשיון הטיס. הוא התחיל להגיד אחרי זה עוד משהו, אבל לא כל כך הבנתי אותו כי זה היה בזמן שתפסתי אותו עם התפילין והעפתי אותו כמו רוגטקה לקיבינימט. ...

בשב"ס הם קוראים לי “האספן”. אני אוסף אותם, אחד אחד. תאמינו לי, אחלה מדינה יש לנו שנותנת יד חופשית לתחביבו של כל אדם. ככה צריך. תמיד אמרתי שזו מדינה מתוקנת. למה רק פה, מכל המדינות בעולם, יש הזדמנות לסוהר ותיק לאסוף סלפים של סלבריטיס. כולם עברו אצלי. מסודרים אצלי באלבום, כמו חיילים, עם הפרצוף החמוץ הזה, שמקבלים אחרי שמבינים שהפרצוף הקודם של זכות השתיקה כבר לא רלוונטי. דרעי תופס אצלי מקום של כבוד. איך שנכנס ישר אמר לי שזה ענין עדתי. אמרתי לו, רגע אחרי שתפסתי איתו סלפי, שהוא צריך להחליף תקליט ושלא כדאי לו לדבר ככה אחרי השיחרור. “בחיאת מכלוף,” אמרתי לו, “איזה מעסיק אתה מכיר שמסכים לשמוע לכלוך על המעביד הקודם? תחשוב הלאה, מה תעשה כשתצא מכאן? הרי בחיים לא תוכל לחזור לאיפה שהיית, בחיים!” ...

אזרח מודאג: הלו, משטרה? משטרה: כן. אזרח מודאג: שלום, רציתי לדווח בהקדם האפשרי על הרצח אותו אני עומד לבצע. משטרה: כן הבנ… סליחה? אזרח מודאג: זה בסדר, סלחתי. משטרה: רגע אחד… אדוני עומד לבצע רצח? אזרח מודאג: בוודאי, וכמו כל אזרח אחראי אני מדווח. חוק זה חוק. משטרה: זו בדיחה? אזרח מודאג: חס ושלום. אני לא מתבדח לעולם על עיסוקי. משטרה: אתה עשית את זה יותר מפעם אחת? אזרח מודאג: בוודאי, למה לקטוע רצף הצלחות? כשהולך אז הולך, ככה אבא שלי תמיד היה אומר. ...

הוא: מאמי, את לא מאמינה. היא: מה קרה? הוא: זה נורא מה שהולך פה. נחצה קו אדום. אפוקליפסה, מבינה? א-פ-ו-ק-ל… היא: כן, אני יודעת איך מאייתים את זה. הוא: בקיצר, שיתפתי עוד פוסט של זהבה גלאון… היא: כן…? הוא: והיא עשתה לי לייק. היא: ואו… אתה צוחק עלי. הוא: וזו כבר פעם שנייה ברציפות שזה קורה. את מבינה מה הולך פה? היא: בטח שאני מבינה מה הולך פה! הוא: באמת? ...