Posts

…ואז יום אחד אבחנו לנו את הילד על הרצף האוטיסטי. הסוף. טוב, לא באמת הסוף. אבל מתישהו, אחרי תקופה ארוכה שנדרשה לי לצורך עיכול הנושא, התחלתי להרהר. כלומר, לחשוב בכל רם. כלומר, לחפור למלכת היופי. כלומר, היא החליפה את המנעול ומאז אני צריך להציג תעודת זהות כשאני רוצה להיכנס הביתה. כשהילד שלנו אובחן כבעל צרכים מיוחדים, נחשפנו לקהילה שלמה של הורים בסיטואציות דומות. ואז ניסיתי להבין - איך זה מתבטא ביצירות שאני אוהב? ואני לא מדבר רק על אוטיזם אלא גם על פיגור שכלי, מוגבלויות פיזיות, עיכובים התפתחותיים כאלה ואחרים, וכו’. זה נראה כמו נושא שיהיה מרתק לחקור ולראות מה יש לז’אנר לומר. התוצאה היא ההרצאה אותה אני מתעתד להעביר בכנס עולמות הקרוב. ...

הוא: אז איך היתה ההרצאה שלך? היא: אחלה. הנה הדיסקונקי שלך בחזרה. הוא: אני רואה שבחרת דווקא בכחול. למה לא בירוק? היא: כי… הוא: צודקת, אף אחד לא אוהב את סלית’רין. היא: עלית עלי. הוא: אני שמח שהכחול חזר אליי. זה דיסקונקי המזל שלי. היא: דיסקון המזל? הוא: לגמרי. אני שם עליו את כל ההרצאות שלי. היא: וזה עוזר? הוא: רק אם אני לובש להרצאה גם את חולצת המזל שלי. ההיא עם הג’וקר. ...

היא: אז איך היה בלונדון? שמעתי שביקרת גם במוזיאון של שרלו… הוא: אני רוצה להבין למה שרלוק לא אספרגר אלא סוציופת בתפקוד גבוה?! (פאוזה) היא: אהא, זו הולכת להיות שיחה כזאת. בפעם האלף: אתה לא סוציופת בתפקוד גבוה. הוא: אבל קניתי מאג לקפה שזה מה שכתוב עליו! היא: זה מפתה מאוד, אך עדיין לא הביוגרפיה שלך. הוא: אז מה אני? היא: מפלרטט עם הרצף. הוא: ההגדרות האלה מבלבלות אותי. היא: תקרא DSM ותעזוב אותי בשקט. ...

הוא: הנה תראי, כבר תכננתי הכל. היא: פפפףףףףף. נו יאללה, תריץ. הוא: אני הופך לסופר במשרה מלאה. היא: כן. הוא: כותב ספר… היא: אני בטוחה. הוא: …שנהיה רב מכר. היא: בוודאי. הוא: מוכר אותו להוליווד. היא: ספילברג, מאמי, ספילברג. הוא: הסרט נהיה הצלחה מטורפת. היא: ספילברג תותח. הוא: מזמינים אותי לקומיקון. היא: קומי-איך? הוא: אני תופס שם את סטפן קינג… היא: עדין לא הבנתי איפה הקומי פה. הוא: או אולי אפילו את ג’ורג’ מרטין… ...

הפורום לטובת הציבור התכנס ביום שלישי בין ערביים. חדר הישיבות סער, שצף וקצף. האנשים המסורים סביב השולחן, נאמו בהתלהבות ובכישרון רטורי שאין שני לו. ואכן היה על מה להתווכח. “עמיתיי!” הרעים בקולו זקן החברים, “הסכיתו ושימעו כי בנפשינו הדבר!” זקן החברים היה מעט מתוח. הישיבה נקבעה, לאחר פולמוס נוקב, למועד בו כמות הכמטריילס באוויר היתה נמוכה ביותר. המלומדים בדקו זאת על ידי חיפוש בגוגל ובדיקה אקראית של כל תוצאה שלישית בשני העמודים הראשונים. הם התעלמו מהארבע הראשונות. ...

_אזהרת ספויילרים ל"אחרוני הג’דיי", “שובר שורות” ו"האביר האפל" _ פורסם בגירסה מעט שונה באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה. כבר כמה ימים אני שקוע במחשבות על “מלחמת הכוכבים: אחרוני הג’דיי”. יצאנו מהסרט חסרי נשימה ומותשים. מלכת היופי מרוצה עד הגג. הילדים הדאיגו אותי מעט יותר, בעיקר מכיוון ספקטרומיסט הבית: דאגנו שמא אורך הסרט ייתן את אותותיו, ואכן הילד החל להסתובב בחוסר מנוחה באולם הקולנוע במשך כל המערכה האחרונה. מזל שהאולם היה די ריק… לעומת זאת, כאשר הם נשאלו בדרך חזרה איך היה, התשובות נעו על הטווח שבין “כיף!” ל"מהממםםםם…" אז גם שם נרשמה הצלחה. ...

היא: נו, אז איך היה? הוא: חבל על הזמן! היא: אוקיי, אבל מה היה בדיוק? הוא: המממ… אז ככה: מאורות! ברוכים הבאים לכנס מאורות, המקום בו גיקים למהדרין מגיעים לירושלים בדצמבר על מנת לפגוש אנשים שעד אותו רגע היו קיימים אך ורק בקיר הפייסבוק שלהם. בניגוד לאייקונולמות מדובר בכנס קטן ואינטימי להפליא, נטול קוספליי ו/או אווירת קרנבל, אבל עשיר בהרצאות מעולות. נושא הכנס השנה: “לראות”, על שם ספרו המצוין של הארלן אליסון. היי, ויש גם פרויקט סיפורים! ...

חנוכה הגיע ואיתו כנס “מאורות” - הזמן הזה בשנה בו אנשים מתל אביב מגלים שירושלים אכן קיימת. מדובר, למי שלא יודע, בכנס מקסים בן יום אחד המוקדש כולו להרצאות ופאנלים בנושאי מדע בדיוני ומדע. נושא הכנס השנה הוא “לראות”, על שם קובץ הסיפורים המצויין של הארלן אליסון. כבכל שנה, מלווה הכנס גם בפרויקט סיפורים מרתק הקשור לנושא הכנס. אני ממליץ בחום להעיף שם מבט - יש שם סיפורים נפלאים. לשמחתי, גם השנה נפלה בידי הזכות לכתוב לפרויקט. ...

היא: בוקר טוב, מאמי. הוא: בוקר טוב לך ולמאזינים, ולצופי כאן 11! היא: אה… הכל בסדר? הוא: אנחנו כאן בארוחת הבוקר המשודרת אלייך מאולפני “כאן תרבות”, וגם מאולפני כאן 11, ואם פספסת אותנו את יכולה לתפוס אותנו בערוץ הפודקאסטים בכאן OD. היא: לקחת ריטאלין מקולקל הבוקר? הוא: יש לנו היום ארוחה מרתקת, אנחנו נגיש קפה, וגם קורנפלקס, וגם לחם עם חמאה, וגם פנקייק… היא: אתה מדבר בקול ממש, אבל ממש מעצבן. ...

היא: אוף, תראה את האלה שמתנגדים לגיוס בנות. הוא: נכון? היא: אלוהים, הם טוענים ש"אפילו בכדורגל אין בנות". הוא: נו באמת. היא: יש בנות בסופרגול, כל ילד יודע את זה! הוא: את מדברת איתי על סופרגול? יש לך מושג מה אני יודע על נוכחות נשית? היא: כל מי שמכיר אותך אישית מתפוצץ מצחוק עכשיו. הוא: אני יודע שבכל דור ודור ישנה נבחרת. היא לבדה תעמוד בפני הערפדים, השדים וכוחות האופל… ...