היא: אלוהים, אני לא יכולה יותר. הוא: מה קרה? היא: הכלב. הוא: שלנו? היא: גם. אבל בעיקר של השכנים. הוא: מה איתו? היא: הוא לא מפסיק לנבוח. הוא: ומה הבעיה עם שלנו? היא: הוא מסריח. הוא: אני לא שומע שום רעש מהשכנים, ושלנו לא כזה מסריח. היא: זה בגלל שהאף שלך סתום. הוא: רגע, אבל... היא: גם האוזניים שלך סתומות. הוא: עוד משהו? …
אז תגידו... פגשתם כבר את ישראמן? בחדר לא גדול במיוחד, אי שם במדינת ישראל, התחוללה בצהרי היום מערכה מרובת נפגעים הקרויה "ועדת השמה". ובקרב מדמם זה נכחו זוג הורים (אשר נשבר להם הזין) וחברי ועדת השמה נכבדים (אשר חיו בסרט). ובעיצומה של הועדה, חטפה האם קריזה באופן סופי ומוחלט, התרוממה מכסאה ושלפה את הסמרטפון שלה. …
אזהרת ספויילרים כבדים, אכזריים וקשים מנשוא (!!!) לסיפור "גרטרוד בישלה דייסה" מאת יעל פורמן. הוא: מאמי, תשמעי רגע משהו: גרטרוד בישלה דיסה. נתנה לאבא. נתנה לאמא. נתנה לקובי. נתנה לשפרה. נתנה אפילו לצלילה הכלבה... היא: איבדת אותי בקובי. הכל בסדר? ...ורק ליוכבד הקטנה לא נשאר. כעסה יוכבד הקטנה. שמה יוכבד בסיר מנה …
מוקדש לכל אוהבי "המוסד" של אסימוב באשר הם. היא: אז עדיין לא הבנתי למה "השמיימי". הוא: גם אני לא. אף אחד לא מבין. היא: זה ממש מוזר. למה להוסיף את "השמיימי" הדפוק הזה? הוא: מבינה עכשיו על מה בוזבזו שנות הטיפש-עשרה שלי? היא: "השמיימי" זה... זה... זה פשוט לא עובד! הוא: תהרגי אותי, לא …
(הסיפור עלה לבלוג! מי שרוצה, מוזמן לדלג לכאן) היא: אז שוב אתה הולך לאייקון? הוא: כן. היא: ואתה מעביר שם הרצאה? הוא: כן. היא: וכתבת סיפור לשנתון? הוא: כן. היא: בקיצר, אני שוב Icon Widow. הוא: סליחה?! היא: אגב, על מה הסיפור שלך השנה? הוא: עלינו. אודות "התעוררות" - סיפור פרי עטי המתפרסם ב"היה יהיה …
כבכל שנה בחול המועד סוכות, ממשמש, מגיח ומפציע חג עובדי כת השטן הידוע כ"פסטיבל אייקון". האירוע מיוחס לכת השטן בעיקר בגלל כל אותם אנשים שקפצו עכשיו בצעקות "זה לא פסטיבל, זה כנס!!!". סנובים – לכו הביתה. וכבכל שנה, עבדכם הנאמן מתייצב באייקון. משנה שעברה אני מנסה לסגל לעצמי מנהג קבוע הכולל כתיבת סיכום …
אז תגידו... פגשתם כבר את ישראמן? בבית תכנה עלום שם אך משגשג (הבה נקרא לו: "בית התכנה של מייק רו"), נפער ביום בהיר אחד חור בתקרה. ומאותו חור בצבץ לו ישראמן, מיודענו. והישראמן, כרגיל, אינו רגוע והווריד הרגיל מפעפע ברקתו, עת צועק גיבור העל קללה אחר קללה. עמדו מולו רועדים מהנדסי ומהנדסות התכנה המסורים, …
הבלוג הזה החל את דרכו לפני כשנה וחודש, ומניינו עומד על 53 פוסטים (לא כולל זה). ממוצע של בערך פוסט לשבוע. לא רע. היו לי פה פוסטים משעשעים (רוב הזמן) ומדי פעם גם מעט רציניים. אבל… זה בעייתי להחזיק בלוג היום. ואני מאשים את הפייסבוק. נחזור קצת אחורה: לפני כעשור פלוס-מינוס, הייתה סצנת הבלוגוספירה הישראלית בשיאה. זירה תוססת …
בקיצר, חזרנו ממש עכשיו מחופשה בצימר בראש פינה. אלו קורותינו. (אזהרת נישתיות: הקטע הבא יהיה לא מובן לכל מי שלא קרא לפחות את שני הספרים הראשונים בסדרת "הקאנטוס של היפריון" מאת דן סימונס.) במקום ושמו "הגליל העליון", מעבר לשלטון מרכז הארץ, ממתין צימר בראש פינה. ישנם כאלה החוששים ממנו, ישנם העובדים אותו …
היא: מאמי, לא קבענו לפנות זמן ולראות עכשיו את "אקס מן: העתיד שהיה"? הוא: רגע אחד! אני עסוק בפרויקט חשוב מאוד! היא: אתה בא או לא? הוא: אני חייב לסיים משהו בעל חשיבות קריטית! היא: טוב, אז אני עושה לילדה תדריך בעצמי. הוא: את עושה לילדה מה?! היא: תדריך על האקס מן. היא הרי לא מכירה את הקודמים. הוא: תעשי לי טובה …
מעשה במורדוך ציגלוביץ', אזרח שומר חוק, אשר התייצב לאזכרה בבית עלמין מטופח ומלבלב. והימים ימי קיץ לחים וקופחים, והשעה היא שעת אחר צהריים שמשית. מורדוך עמד ליד המצבה והשתתף בחגיגת האבל כאחרון האזרחים הממושמעים. אולם לצערו הגדול של מורדוך, חלה הקפדה יתרה במנהגי המקום. "קיבינימט," הוא זעק בליבו, "לא זאת בלבד …
הוא: אוקיי, בואי ננסה שוב. היא: לא רוצה. הוא: זה חשוב. היא: אני לא רציתי גם בפעם הראשונה. הוא: אז ככה, זה הכל בגלל שלשרלוק היו חיים ממש עמוסים. היא: אבל... הוא: שרלוק היה בלש ממש מגניב שסבל מבעיית שנעה על הרצף שבין אספרגר לסוציופתיות ובאופן כללי הוא היה קריפי אבל באופן חמוד שסבל מבעיית קרום בתולין קשיח, וחיי את חייו עד …
היא: מה אתה עושה עכשיו? הוא: עכשיו? כותב את רשימת הקניות באתר של הסופר. היא: יופי, אז בוא כבר למיטה ונסיים את היום. הוא: איזה למיטה? אני צריך לכתוב. היא: כבר כתבת. את הקניות. הוא: אין לך משהו לעשות עכשיו? היא: אם כבר אמרת... הוא: אוי ואבוי. היא: הלכתי לראות אאוטלנדר. הוא: פחחחחחחחח. תעשי לי טובה, את והאופרת סבון שלך. …
הוא: היי, מה את רואה בטלווי… נו באמת! "היפה והחיה" המחודש? שוב?! היא: אל תפריע לי עכשיו. הוא: אבל זה מחורבן! היא: אל. תפריע. באמצע. הגילטי פלז'ר. הוא: איך אפשר להשוות בין זה למקורי עם לינדה המילטון? היא: איזה חלק ב"אל תפריע" לא הבנת? הוא: אין פה דיאלוג אחד שהוא לא קלישאה, אלוהים. היא: זה לילדים בני …
מעשה בכמה כותבות/ים שהתכנסו בצימר למשך שבוע, למטרת כתיבה מרוכזת נטולת הפרעות (Writing Retreat). עד מהרה גילו כי קיים בצימר אורלוגין המקפיד להרעיש מדי שעה עגולה (24 שעות ביממה!), מטס חיל האוויר המשייט מעל ראשם וכן נפח העובד ממש מול חלונם. סבלנותה של אחת הכותבות (אשר לא אציין פרטים לגביה למעט טבעוניותה ואיבתה הרבה …