היא: מה יש לראות בקולנוע? הוא: או, אני שמח ששאלת. היא: אוי ואבוי. הוא: יש ת'ור החדש. היא: משהו יותר מתאים לילדים. הוא: אבל ת'ור... היא: משהו שלא ארוך יותר משעתיים. הוא: יש "המסור" החדש. (פאוזה) הוא: את לא מרוצה בגלל שזה מסור ולא פטיש? היא: אני בהחלט מזהה כאן פטיש. הוא: "איש השלג". היא: זה מוגבל מעל …
פיתחו את השמפניה, תירו בקונפטי, ושימו אלבום של איירון מיידן או AC\DC בווליום הכי גבוה שאפשר: הבלוג הזה מתפרסם מאז יולי 2015... והפוסט שלפניכם הוא הפוסט המאה. מאה פוסטים, גבירותיי רבותיי, ואפילו לפיקארד יש משהו לומר בנושא: נקמה גיקית. אי לכך ובהתאם לזאת, ומכיוון שלא התארגנתי על "הוא והיא" הולם לשבת הסוערת …
בקצה רחוב הארבעה יש מקום מדליק לשם אפשר לבוא ופשוט להיות גיק יש שם אוהל גדול עם כמה דוכנים רק תקפידו להיות בתור של האיסוף מראש (כי התור השני לא נעים) יש שם אנשי סגל מרוטים ומתנדבים נלהבים וקוספליירים מקצוענים ומרצים על קוצים עם פוינטר ושקופיות מכינים הרצאות בכל הצורות וכל האזרחים עוצרים... ולא ממש מבינים. כנס פסטיבל …- אילוצי החיים עיכבו אותי ולכן הפוסט מתפרסם קצת יותר מאוחר ממה שתכננתי, ובכל זאת: כנס אייקון למדע בדיוני, פנטזיה, משחקי תפקידים וכל מה שביניהם מתקיים בשבוע הבא (חוה"מ סוכות) בפעם ה-21 (!). יאי! נושא הכנס השנה: "תרבויות". תוכלו למצוא אותי באירועים הבאים: כשהנבל הוא הגיבור יותר בדיוני ממדע מי אני? מה אני? …
למדתי בבגרות לאנגלית על "זיכרון גורלי". תודו שזה לא משפט ששומעים כל יום. היה לי בתיכון מורה נפלא לאנגלית, בחור יליד ניו יורק (אם אינני טועה) שכאשר עלה לארץ הקודש הבין כי הדבר היחיד שהוא יודע כמו שצריך ושאינו כרוך בקשיי שפה הוא, ובכן, אנגלית. כך התקבל הבחור לעבוד כמורה לאנגלית, כנראה בזכות העובדה (ואני אומר …
היא: אוף. כל השעונים בבית מאחרים. הוא: מה, כולם? היא: צריך לכוון אותם. הוא: זה לא יעזור. יש לנו דליפת זמן. (פאוזה) הוא: דליפה. (פאוזה) הוא: הזמן שלנו דולף. אוזל. בגלל זה אנחנו מאחרים לכל מקום ומפספסים הרבה דברים. היא: בגלל הזמן. הוא: שדולף. היא: אה. הוא: צריך לבדוק את זה. היא: את הזמן שדולף? הוא: דולף? הצחקת אותי. זה …- די, אני לא יכול יותר. אני חנוק, נמאס לי. לאן הגענו? מה הולך פה? וזה לא רק השנים האחרונות. זה משהו שכבר מתפוצץ באיטיות עוד מהניינטיז. אתם מבינים, בניינטיז היה ריח של שינוי באוויר. נכנסו פה לאטרף, הייתה אופוריה. היה מדהים. כולם היו בעננים... עד שברגע אחד זה נגמר. באמצע הניינטיז, ואתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר, זה נגמר. …
הוא: מאמי... היא: כן? הוא: אם היית אומרת לי לפני 11 שנה שעוד 11 שנה אני אהיה איתך בחופשה ביוון עם עוד 2 ילדים... היא: כן...? הוא: אז הייתי קם ובורח מייד, כי הילדים האלה מעצבנים. היא: וואללה. הוא: אבל לגמרי. היא: תכל'ס צודק. בפעם הבאה נעשה חופשה רק אנחנו! הוא: עם בלקג'ק וזונות! (פאוזה) הוא: אני מצטער, זה היה בזבוז של …
השהות בחברת היוונים הזכירה לי בדיחה יוונית מקאברית, אותה שמעתי מפי בחור יווני בלתי נשכח שפגשתי במהלך נסיעת עבודה לטורקיה לפני מספר חודשים. הבחור עובד כמומחה בתחום מסויים עבור ספק שלנו. הוא התבלט כאדם מחוספס בלשון המעטה, בעל חוש הומור חסר עכבות. "חולשתי היחידה בחיים," כך אמר לי, "היא שאיני מסוגל לסתום את …
עבדכם הנאמן ומשפחתו שוהים כרגע בחופשה בזקינטוס. להלן סיכום אקראי. זקינטוס זקינטוס הוא אי יווני מקסים הממוקם בקצה המערבי ביותר של יוון. או המזרחי. כנראה. נראה לי. תהרגו אותי, אין לי מושג. עלינו על מטוס ופתאום הגענו. קסם. אוכלוסיית האי נאמדת בכאין-לי-מושג. התל"ג הוא לא-אכפת-לי. ענפי הגידול העיקריים כאן הם יין, …
בימים האחרונים חגגתי יומולדת 38. התאריך היה 5.8, למי שתהה. האירוע המרכזי באותו היה ביקור משפחתי בחדר בריחה (פעם ראשונה!) כשר למהדרין. ארבעתינו נכלאנו בחדר המשחקים של מכשף בעל פטיש לבובות פרווה (אני לא רוצה לדבר על זה), ובעזרת כוחות משותפים הצלחנו לצאת בשלום ואפילו בזמן! נרשמה הפתעה לטובה ממלכת היופי, שעד עכשיו היתה נגד …
(פריווייסלי און "הוא והיא") היא: למה שלא תראה להם את ה... הוא: לא. היא: אבל... הוא: לא. בחיים לא. היא: למה? הוא: אני לא מראה לילדים שלי פורנו. היא: מי מדבר על פורנו?! הוא: תסלחי לי מאוד, אבל העיבודים של מייקל ביי זה פורנו.
היא: הראית לילדים רובוטריקים לפני כמה ימים, נכון? הוא: בוודאי. היא: תיארתי לעצמי. הילד ביקש ממני להראות לו אותם עוד פעם. הוא: הוא בהחלט הילד של אבא שלו! והראית לו? היא: ממש לא. הוא: סליחה? היא: לא בא לי לראות איתו רובוטריקים. זה אף פעם לא היה הקטע שלי. הוא: אבל... היא: הצעתי שנראה פלאש במקום, אבל נתקלתי בסירוב. הוא: …
בואו נדבר על כאבי ראש... אבל לא סתם כאבי ראש. אני מדבר על טארדיס בתוך הגולגולת שהבפנים שלה מתחיל לזלוג החוצה. כזה כאב ראש. מכירים? רוצים לדעת איך מקבלים אחד כזה? או, טוב ששאלתם. בואו נניח שהחלטתם לכתוב רומאן, לא משנה מאיזה עדה. ואתם כותבים וכותבים. לוקח לכם קצת זמן להיפתח לדמויות ולהתחלה של משהו שמתחיל להזכיר עלילה …
הוא: יש! היא: מה קרה? הוא: הצלחתי, הצלחתי, הצלחתי!!! היא: אוי ואבוי, מה הצלחת? הוא: הצלחתי להפעיל את yWriter על הלינוקס! (פאוזה) הוא: yWriter. (פאוזה) הוא: זה התוכנה ההיא.