הוא: הנה תראי, כבר תכננתי הכל. היא: פפפףףףףף. נו יאללה, תריץ. הוא: אני הופך לסופר במשרה מלאה. היא: כן. הוא: כותב ספר... היא: אני בטוחה. הוא: ...שנהיה רב מכר. היא: בוודאי. הוא: מוכר אותו להוליווד. היא: ספילברג, מאמי, ספילברג. הוא: הסרט נהיה הצלחה מטורפת. היא: ספילברג תותח. הוא: מזמינים אותי לקומיקון. היא: קומי-איך? הוא: …
הפורום לטובת הציבור התכנס ביום שלישי בין ערביים. חדר הישיבות סער, שצף וקצף. האנשים המסורים סביב השולחן, נאמו בהתלהבות ובכישרון רטורי שאין שני לו. ואכן היה על מה להתווכח. "עמיתיי!" הרעים בקולו זקן החברים, "הסכיתו ושימעו כי בנפשינו הדבר!" זקן החברים היה מעט מתוח. הישיבה נקבעה, לאחר פולמוס נוקב, למועד …
_אזהרת ספויילרים ל"אחרוני הג'דיי", "שובר שורות" ו"האביר האפל" _ פורסם בגירסה מעט שונה באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה. כבר כמה ימים אני שקוע במחשבות על "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי". יצאנו מהסרט חסרי נשימה ומותשים. מלכת היופי מרוצה עד הגג. הילדים הדאיגו אותי מעט יותר, …
היא: נו, אז איך היה? הוא: חבל על הזמן! היא: אוקיי, אבל מה היה בדיוק? הוא: המממ... אז ככה: מאורות! ברוכים הבאים לכנס מאורות, המקום בו גיקים למהדרין מגיעים לירושלים בדצמבר על מנת לפגוש אנשים שעד אותו רגע היו קיימים אך ורק בקיר הפייסבוק שלהם. בניגוד לאייקונולמות מדובר בכנס קטן ואינטימי להפליא, נטול קוספליי ו/או אווירת …- חנוכה הגיע ואיתו כנס "מאורות" - הזמן הזה בשנה בו אנשים מתל אביב מגלים שירושלים אכן קיימת. מדובר, למי שלא יודע, בכנס מקסים בן יום אחד המוקדש כולו להרצאות ופאנלים בנושאי מדע בדיוני ומדע. נושא הכנס השנה הוא "לראות", על שם קובץ הסיפורים המצויין של הארלן אליסון. כבכל שנה, מלווה הכנס גם בפרויקט סיפורים …
היא: בוקר טוב, מאמי. הוא: בוקר טוב לך ולמאזינים, ולצופי כאן 11! היא: אה... הכל בסדר? הוא: אנחנו כאן בארוחת הבוקר המשודרת אלייך מאולפני "כאן תרבות", וגם מאולפני כאן 11, ואם פספסת אותנו את יכולה לתפוס אותנו בערוץ הפודקאסטים בכאן OD. היא: לקחת ריטאלין מקולקל הבוקר? הוא: יש לנו היום ארוחה מרתקת, אנחנו נגיש קפה, …
היא: אוף, תראה את האלה שמתנגדים לגיוס בנות. הוא: נכון? היא: אלוהים, הם טוענים ש"אפילו בכדורגל אין בנות". הוא: נו באמת. היא: יש בנות בסופרגול, כל ילד יודע את זה! הוא: את מדברת איתי על סופרגול? יש לך מושג מה אני יודע על נוכחות נשית? היא: כל מי שמכיר אותך אישית מתפוצץ מצחוק עכשיו. הוא: אני יודע שבכל דור ודור …
היא: מה יש לראות בקולנוע? הוא: או, אני שמח ששאלת. היא: אוי ואבוי. הוא: יש ת'ור החדש. היא: משהו יותר מתאים לילדים. הוא: אבל ת'ור... היא: משהו שלא ארוך יותר משעתיים. הוא: יש "המסור" החדש. (פאוזה) הוא: את לא מרוצה בגלל שזה מסור ולא פטיש? היא: אני בהחלט מזהה כאן פטיש. הוא: "איש השלג". היא: זה מוגבל מעל …
פיתחו את השמפניה, תירו בקונפטי, ושימו אלבום של איירון מיידן או AC\DC בווליום הכי גבוה שאפשר: הבלוג הזה מתפרסם מאז יולי 2015... והפוסט שלפניכם הוא הפוסט המאה. מאה פוסטים, גבירותיי רבותיי, ואפילו לפיקארד יש משהו לומר בנושא: נקמה גיקית. אי לכך ובהתאם לזאת, ומכיוון שלא התארגנתי על "הוא והיא" הולם לשבת הסוערת …
בקצה רחוב הארבעה יש מקום מדליק לשם אפשר לבוא ופשוט להיות גיק יש שם אוהל גדול עם כמה דוכנים רק תקפידו להיות בתור של האיסוף מראש (כי התור השני לא נעים) יש שם אנשי סגל מרוטים ומתנדבים נלהבים וקוספליירים מקצוענים ומרצים על קוצים עם פוינטר ושקופיות מכינים הרצאות בכל הצורות וכל האזרחים עוצרים... ולא ממש מבינים. כנס פסטיבל …- אילוצי החיים עיכבו אותי ולכן הפוסט מתפרסם קצת יותר מאוחר ממה שתכננתי, ובכל זאת: כנס אייקון למדע בדיוני, פנטזיה, משחקי תפקידים וכל מה שביניהם מתקיים בשבוע הבא (חוה"מ סוכות) בפעם ה-21 (!). יאי! נושא הכנס השנה: "תרבויות". תוכלו למצוא אותי באירועים הבאים: כשהנבל הוא הגיבור יותר בדיוני ממדע מי אני? מה אני? …
למדתי בבגרות לאנגלית על "זיכרון גורלי". תודו שזה לא משפט ששומעים כל יום. היה לי בתיכון מורה נפלא לאנגלית, בחור יליד ניו יורק (אם אינני טועה) שכאשר עלה לארץ הקודש הבין כי הדבר היחיד שהוא יודע כמו שצריך ושאינו כרוך בקשיי שפה הוא, ובכן, אנגלית. כך התקבל הבחור לעבוד כמורה לאנגלית, כנראה בזכות העובדה (ואני אומר …
היא: אוף. כל השעונים בבית מאחרים. הוא: מה, כולם? היא: צריך לכוון אותם. הוא: זה לא יעזור. יש לנו דליפת זמן. (פאוזה) הוא: דליפה. (פאוזה) הוא: הזמן שלנו דולף. אוזל. בגלל זה אנחנו מאחרים לכל מקום ומפספסים הרבה דברים. היא: בגלל הזמן. הוא: שדולף. היא: אה. הוא: צריך לבדוק את זה. היא: את הזמן שדולף? הוא: דולף? הצחקת אותי. זה …- די, אני לא יכול יותר. אני חנוק, נמאס לי. לאן הגענו? מה הולך פה? וזה לא רק השנים האחרונות. זה משהו שכבר מתפוצץ באיטיות עוד מהניינטיז. אתם מבינים, בניינטיז היה ריח של שינוי באוויר. נכנסו פה לאטרף, הייתה אופוריה. היה מדהים. כולם היו בעננים... עד שברגע אחד זה נגמר. באמצע הניינטיז, ואתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר, זה נגמר. …
הוא: מאמי... היא: כן? הוא: אם היית אומרת לי לפני 11 שנה שעוד 11 שנה אני אהיה איתך בחופשה ביוון עם עוד 2 ילדים... היא: כן...? הוא: אז הייתי קם ובורח מייד, כי הילדים האלה מעצבנים. היא: וואללה. הוא: אבל לגמרי. היא: תכל'ס צודק. בפעם הבאה נעשה חופשה רק אנחנו! הוא: עם בלקג'ק וזונות! (פאוזה) הוא: אני מצטער, זה היה בזבוז של …