בקצה רחוב הארבעה יש מקום מדליק לשם אפשר לבוא ופשוט להיות גיק יש שם אוהל גדול עם כמה דוכנים רק תקפידו להיות בתור של האיסוף מראש (כי התור השני לא נעים) יש שם אנשי סגל מרוטים ומתנדבים נלהבים וקוספליירים מקצוענים ומרצים על קוצים עם פוינטר ושקופיות מכינים הרצאות בכל הצורות וכל האזרחים עוצרים... ולא ממש מבינים. כנס פסטיבל … עוד- אילוצי החיים עיכבו אותי ולכן הפוסט מתפרסם קצת יותר מאוחר ממה שתכננתי, ובכל זאת: כנס אייקון למדע בדיוני, פנטזיה, משחקי תפקידים וכל מה שביניהם מתקיים בשבוע הבא (חוה"מ סוכות) בפעם ה-21 (!). יאי! נושא הכנס השנה: "תרבויות". תוכלו למצוא אותי באירועים הבאים: כשהנבל הוא הגיבור יותר בדיוני ממדע מי אני? מה אני? … עוד
למדתי בבגרות לאנגלית על "זיכרון גורלי". תודו שזה לא משפט ששומעים כל יום. היה לי בתיכון מורה נפלא לאנגלית, בחור יליד ניו יורק (אם אינני טועה) שכאשר עלה לארץ הקודש הבין כי הדבר היחיד שהוא יודע כמו שצריך ושאינו כרוך בקשיי שפה הוא, ובכן, אנגלית. כך התקבל הבחור לעבוד כמורה לאנגלית, כנראה בזכות העובדה (ואני אומר … עוד
היא: אוף. כל השעונים בבית מאחרים. הוא: מה, כולם? היא: צריך לכוון אותם. הוא: זה לא יעזור. יש לנו דליפת זמן. (פאוזה) הוא: דליפה. (פאוזה) הוא: הזמן שלנו דולף. אוזל. בגלל זה אנחנו מאחרים לכל מקום ומפספסים הרבה דברים. היא: בגלל הזמן. הוא: שדולף. היא: אה. הוא: צריך לבדוק את זה. היא: את הזמן שדולף? הוא: דולף? הצחקת אותי. זה … עוד- די, אני לא יכול יותר. אני חנוק, נמאס לי. לאן הגענו? מה הולך פה? וזה לא רק השנים האחרונות. זה משהו שכבר מתפוצץ באיטיות עוד מהניינטיז. אתם מבינים, בניינטיז היה ריח של שינוי באוויר. נכנסו פה לאטרף, הייתה אופוריה. היה מדהים. כולם היו בעננים... עד שברגע אחד זה נגמר. באמצע הניינטיז, ואתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר, זה נגמר. … עוד
הוא: מאמי... היא: כן? הוא: אם היית אומרת לי לפני 11 שנה שעוד 11 שנה אני אהיה איתך בחופשה ביוון עם עוד 2 ילדים... היא: כן...? הוא: אז הייתי קם ובורח מייד, כי הילדים האלה מעצבנים. היא: וואללה. הוא: אבל לגמרי. היא: תכל'ס צודק. בפעם הבאה נעשה חופשה רק אנחנו! הוא: עם בלקג'ק וזונות! (פאוזה) הוא: אני מצטער, זה היה בזבוז של … עוד