היא: מה אתה עושה עכשיו? הוא: עכשיו? כותב את רשימת הקניות באתר של הסופר. היא: יופי, אז בוא כבר למיטה ונסיים את היום. הוא: איזה למיטה? אני צריך לכתוב. היא: כבר כתבת. את הקניות. הוא: אין לך משהו לעשות עכשיו? היא: אם כבר אמרת... הוא: אוי ואבוי. היא: הלכתי לראות אאוטלנדר. הוא: פחחחחחחחח. תעשי לי טובה, את והאופרת סבון שלך. …

הוא: היי, מה את רואה בטלווי… נו באמת! "היפה והחיה" המחודש? שוב?! היא: אל תפריע לי עכשיו. הוא: אבל זה מחורבן! היא: אל. תפריע. באמצע. הגילטי פלז'ר. הוא: איך אפשר להשוות בין זה למקורי עם לינדה המילטון? היא: איזה חלק ב"אל תפריע" לא הבנת? הוא: אין פה דיאלוג אחד שהוא לא קלישאה, אלוהים. היא: זה לילדים בני …

מעשה בכמה כותבות/ים שהתכנסו בצימר למשך שבוע, למטרת כתיבה מרוכזת נטולת הפרעות (Writing Retreat). עד מהרה גילו כי קיים בצימר אורלוגין המקפיד להרעיש מדי שעה עגולה (24 שעות ביממה!), מטס חיל האוויר המשייט מעל ראשם וכן נפח העובד ממש מול חלונם. סבלנותה של אחת הכותבות (אשר לא אציין פרטים לגביה למעט טבעוניותה ואיבתה הרבה …

הוא: אני לא מאמין! היא: מה קרה? הוא: אני פשוט לא מאמין! היא: אלוהים אדירים, מה קרה? הוא: תראי את זה! היא: את מה?! הוא: את זה! באדיבות "מדע גדול בקטנה" (פאוזה) היא: אתה רציני? לא ידעת את זה? הוא: מה, את ידעת? היא: ברור, כולם יודעים. הוא: ממתי?! היא: מתמיד. הוא: והסתירו ממני?! היא: ברור. זה לא כזה קשה. יש הרבה …

המזרקה המכוערת ניצבה על במת מוגבהת והשקיפה על שני הרחובות הראשיים שהצטלבו מתחתיה. דומה כי הרעש שבקע מהרחוב הסואן, אפוף העשן, התאמץ להסתירה מהעולם. ועדיין, עמדה המזרקה, מתריסה בפני... יאללה, הרדמת אותי. רגע... מי אמר את זה? אני, אני אמרתי את זה. אולי תכתוב משהו אחר? הסיפור הזה לא הולך להשתפר. אבל... אמרתי שהסיפור הזה …

הוא: מאמי, אני צריך להתייעץ איתך. היא: לא עכשיו, אני בשיחת ניחומים. חברה שלי במשבר. הוא: מצויין, אז יש לך זמן בשבילי. היא: היא נפרדה מחבר שלה, דביל. הוא: אז תראי, הסתיימה הסדנה. היא: אף פעם לא הסבירו לך את החשיבות של ניחום חברה אחרי פרידה? הוא: את חושבת שקבוצת כתיבה תתאים לי? אני ממש מתלבט בין קבוצה לכתיבה סולו. היא: …

היא: תגיד, איפה אתה רוצה שניקח צימר – ירושלים או רמת הגולן? הוא: בשבילי רמת הגולן. אני אוהב את כל הישובים הקטנים האלה שם. היא: יופי, כמו תימרות עשן! הוא: תימרות עשן זה מקום דמיוני, מאמי. היא: אה. באסה. הוא: אבל יש ב"אגם הצללים" הרבה אזכורים למקומות אמתיים ברמת הגולן. היא: מצוין, אז תבקש המלצות מרוני. הוא: …

כנס! עולמות! מפגשים! גיקים! אלה היו המילים שזעקתי בחודשים האחרונים ללא הפסק, עד שמלכת היופי זרקה אותי מהבית. מטבע הדברים נותרתי בחוסר מעש ולכן לא הייתה לי ברירה אלא פשוט ללכת ל"עולמות", הידוע למעשה כאחד משני כנסי הגיקים המרכזיים בחוה"מ פסח (השני הוא, כמובן, "ביגור" העוסק במשחקי תפקידים). אז …

אזהרת ספויילר לסיום של "אנטרפרייז" הוא: מאמי, מה את עושה עכשיו? היא: כותבת הצעה לתזה. זה יהיה בנושא... הוא: מצוין, אז אם את לא עושה משהו חשוב, אני צריך להתייעץ איתך בדחיפות. היא: הצעה. לתזה. הוא: אני חייב לעדכן אותך בנושא קריטי. היא: אם זה הולך להיות משהו מטופש כמו סטאר וורס, או צ'יט ליסט, או... הוא: ראיתי …

"תגיד לי," אמר המוכר הנלהב, "רוצה גלימה של ספיידרמן?" הסתכלתי עליו כאילו ראיתי את קפטן ג'ק הרקנס מתפקד לבית היהודי. חנות התחפושות הזו מצאה חן בעיני פחות ופחות. "אה.. גלימה של…" "ספיידרמן, אחי, ספיידרמן. קומפלט עם קורים והכל. אדום, כמו בקומיקס." לקחתי הרבה אוויר וניסיתי להסביר …

(ספוילרים!) פרק ראשון הוא: שיט! שיט! היא: רואה למה אסור להיכנס למעלית? פרק שני הוא: שיט! שיט! היא: רואה למה לא לתרום כליה? או שתיים? הוא: שיט!!! היא: תגיד, אתה חושב שככה הוא היה שולט בטארדיס? פרק שלישי הוא: לא-לא-לא-שיט, מה את עושה?! אל תפתחי לו את הדלת, אל...! היא: עזוב, לא משנה כבר. פרק רביעי היא: ואו, איזו הפתעה. מי …

את הקריקטורה המקסימה בכותרת צייר אורי פינק עבור "מעריב". אזהרת ספוילרים ל"אגם הצללים". "צאו מהמחבוא שלכן!" שאג הקומיסר המתוסכל. הוא שנא מחבואים, תופסת ובאופן כללי כל משחק ילדים מקובל. שתי התאומות הגינג'יות המפוחדות יצאו ממחבואם שהיה מאחורי דולמן מדבר. "קודם כל," פתח הקומיסר …

היה לי היום עוד תאקל עם משגיח הכשרות של היחידה. הוא באמת מתחיל לעלות לי על העצבים. אני אפילו רועד עכשיו כשאני כותב את זה ביומן. ושלא תחשבו שזה קל לי העניין הזה, לנהל יומן. אבל הקב"ן הנודניק הזה, שהצמידו לי כדי שאנסה לשלוט בכעסים, מתעקש. בסוף הסכמתי, אחרי שתפסתי אותו בחגורה והעפתי אותו כמו רוגטקה לקיבינימט. הקיצר, איפה …

בשב"ס הם קוראים לי "האספן". אני אוסף אותם, אחד אחד. תאמינו לי, אחלה מדינה יש לנו שנותנת יד חופשית לתחביבו של כל אדם. ככה צריך. תמיד אמרתי שזו מדינה מתוקנת. למה רק פה, מכל המדינות בעולם, יש הזדמנות לסוהר ותיק לאסוף סלפים של סלבריטיס. כולם עברו אצלי. מסודרים אצלי באלבום, כמו חיילים, עם הפרצוף החמוץ הזה, …