את הטקסט למטה פרסמתי במקור בפייסבוק בעקבות הוועידה הרפובליקנית רצופת השערוריות ביולי האחרון לאחר הפריימריס הפראיים במפלגה הרפובליקנית. זו הפרשנות שלי למערכת הבחירות בארה"ב אשר את תוצאותיה הרגשנו היום. ועוד איך הרגשנו. ויש לי הרגשה שזה עוד יהיה איתנו להרבה יותר מדי זמן מכפי שאנו רוצים. "טראמפיאדה!" זועקת הכותרת …
הוא: אוקיי, אז הילדה צריכה להכין הרצאה בכיתה. היא: החלטתם כבר על מה? הוא: היא החליטה. על שבתאי. היא: יופי. הוא: נכין איתה מצגת מגניבה, נמצא תמונות באינטרנט, יהיה מג... אוי. היא: מה קרה? הוא: אוי ואבוי. היא: מה. קרה. הוא: שיט, שיט, שיט! היא: אלוהים, מה קרה כבר? הוא: יואב לנדסמן. היא: מה עם יואב לנדסמן? הוא: מה מסובך …
לפניכם הרצאת "צער גידול נבלים" אותה העברתי בכנס אייקון האחרון. השתדלתי לשמור על כל מרכיבי ההרצאה, כולל סרטוני הוידאו אשר הוקרנו במהלכה. אזהרת ספויילרים חמורה ליצירות הבאות: מסע בין כוכבים: הדור הבא, משחקי הכס, פארסקייפ, הארי פוטר וגביע האש וג'סיקה ג'ונס. על מה נדבר? עד כמה יחסים עם ההורים משפיעים על נבלים? …
היא: נו, סוף סוף נגמר חג האייקון? הוא: כן. היה מתיש. היא: גם פה היה מתיש עם אימא שלי. הוא: לא נורא, מחר אני מסיע אותה לשדה תעופה. היא: איזה מחר? יש לה פה לפחות עוד שבוע. הוא: סליחה? היא: שבוע. לפחות. (פאוזה) הוא: יש כנס. היא: הרגע היה. הוא: עוד אחד. היא: עוד כנס. הוא: נכון. כנס חשוב. מאוד. כנס. יש כנס. היא: אמרת כבר. …
והימים ימי כנס החוואים הישראלי הגדול, הידוע כמובן ככנס איכרים ישראלים קואופרטיביים ונמרצים. וכמו בכל שנה נאלצו באי הכנס להתמודד עם בעיה ידועה: קקי של שוורים. ניסו באי הכנס האומללים לדווח, להתגונן ולהתלונן על חרבון יתר חוזר ונשנה, אך לשווא. הקימו מארגני הכנס צוות לטיפול ומניעת חרבוני שוורים, אשר עבד יומם ולילה בניסיון …
ואו, זה היה שבוע מתיש... ולא רק בגלל העובדה שהייתי צריך להעביר הרצאה באשכול 2 ביום חמישי 20/10 בשעה 14:00 מול אולם מלא. אה, רגע... בואו נתחיל מהתחלה. כנס! חגיגת הגיקים השנתית "אייקון", הכנס השנתי למדע בדיוני, פנטזיה, משחקי תפקידים וכל מה שביניהם הגיעה לסיומה. רגע לפני שיבשו ממני הזיעה, אבק הדוכנים וזוהר …
היא: אלוהים, אני לא יכולה יותר. הוא: מה קרה? היא: הכלב. הוא: שלנו? היא: גם. אבל בעיקר של השכנים. הוא: מה איתו? היא: הוא לא מפסיק לנבוח. הוא: ומה הבעיה עם שלנו? היא: הוא מסריח. הוא: אני לא שומע שום רעש מהשכנים, ושלנו לא כזה מסריח. היא: זה בגלל שהאף שלך סתום. הוא: רגע, אבל... היא: גם האוזניים שלך סתומות. הוא: עוד משהו? …
אז תגידו... פגשתם כבר את ישראמן? בחדר לא גדול במיוחד, אי שם במדינת ישראל, התחוללה בצהרי היום מערכה מרובת נפגעים הקרויה "ועדת השמה". ובקרב מדמם זה נכחו זוג הורים (אשר נשבר להם הזין) וחברי ועדת השמה נכבדים (אשר חיו בסרט). ובעיצומה של הועדה, חטפה האם קריזה באופן סופי ומוחלט, התרוממה מכסאה ושלפה את הסמרטפון שלה. …
אזהרת ספויילרים כבדים, אכזריים וקשים מנשוא (!!!) לסיפור "גרטרוד בישלה דייסה" מאת יעל פורמן. הוא: מאמי, תשמעי רגע משהו: גרטרוד בישלה דיסה. נתנה לאבא. נתנה לאמא. נתנה לקובי. נתנה לשפרה. נתנה אפילו לצלילה הכלבה... היא: איבדת אותי בקובי. הכל בסדר? ...ורק ליוכבד הקטנה לא נשאר. כעסה יוכבד הקטנה. שמה יוכבד בסיר מנה …
מוקדש לכל אוהבי "המוסד" של אסימוב באשר הם. היא: אז עדיין לא הבנתי למה "השמיימי". הוא: גם אני לא. אף אחד לא מבין. היא: זה ממש מוזר. למה להוסיף את "השמיימי" הדפוק הזה? הוא: מבינה עכשיו על מה בוזבזו שנות הטיפש-עשרה שלי? היא: "השמיימי" זה... זה... זה פשוט לא עובד! הוא: תהרגי אותי, לא …- כבכל שנה בחול המועד סוכות, ממשמש, מגיח ומפציע חג עובדי כת השטן הידוע כ"פסטיבל אייקון". האירוע מיוחס לכת השטן בעיקר בגלל כל אותם אנשים שקפצו עכשיו בצעקות "זה לא פסטיבל, זה כנס!!!". סנובים – לכו הביתה. וכבכל שנה, עבדכם הנאמן מתייצב באייקון. משנה שעברה אני מנסה לסגל לעצמי מנהג קבוע הכולל כתיבת סיכום …
אז תגידו... פגשתם כבר את ישראמן? בבית תכנה עלום שם אך משגשג (הבה נקרא לו: "בית התכנה של מייק רו"), נפער ביום בהיר אחד חור בתקרה. ומאותו חור בצבץ לו ישראמן, מיודענו. והישראמן, כרגיל, אינו רגוע והווריד הרגיל מפעפע ברקתו, עת צועק גיבור העל קללה אחר קללה. עמדו מולו רועדים מהנדסי ומהנדסות התכנה המסורים, …
הבלוג הזה החל את דרכו לפני כשנה וחודש, ומניינו עומד על 53 פוסטים (לא כולל זה). ממוצע של בערך פוסט לשבוע. לא רע. היו לי פה פוסטים משעשעים (רוב הזמן) ומדי פעם גם מעט רציניים. אבל… זה בעייתי להחזיק בלוג היום. ואני מאשים את הפייסבוק. נחזור קצת אחורה: לפני כעשור פלוס-מינוס, הייתה סצנת הבלוגוספירה הישראלית בשיאה. זירה תוססת …
בקיצר, חזרנו ממש עכשיו מחופשה בצימר בראש פינה. אלו קורותינו. (אזהרת נישתיות: הקטע הבא יהיה לא מובן לכל מי שלא קרא לפחות את שני הספרים הראשונים בסדרת "הקאנטוס של היפריון" מאת דן סימונס.) במקום ושמו "הגליל העליון", מעבר לשלטון מרכז הארץ, ממתין צימר בראש פינה. ישנם כאלה החוששים ממנו, ישנם העובדים אותו …
