הוא: מאמי! בואי, בואי תראי!
היא: או, סוף סוף חזרת עם הצעצוע לילדי… אימא'לה!
הוא: מדהים, נכון?!
היא: מה זה. הדבר הזה.
הוא: מדהים שהצלחתי להשיג את זה, הא?
היא: מה זה… הדבר הזה.
הוא: זה מקורי, את מאמינה? לא סיני ולא בטיח!
היא: אתה לוקח את זה עכשיו בחזרה לחנות.
הוא: מאמי, זה לא הזמן לבדיחות. עכשיו תראי כאן...
היא: אתה. …
עוד
בואו נודה בזה: מי באמת רוצה לבלות עם הילד שלו כל היום? מיהו אותו אדם מוזר בעל סיבולת אינסופית, המוכן להיות יממה רצופה עם צאצאו?
יש לנו בבית סימן מוסכם: אם אנחנו לא רוצים למכור את הילדים ב-ebay לפחות פעמיים ביום - כנראה שהם פשוט חולים. אני, למשל, תמיד אהבתי לדמיין את הגמד והגמדה כוולוסירפטורים מפארק היורה - חכמים, …
עוד
(הערה: במסגרת ניקוי אורוות, נכתב פוסט זה לאחר חיטוט ברשומות ה-Google Keep ושעשוע ממה שמצאתי שם)
ידידתי משכבר הימים, אריאלה גויכמן, מתעניינת רבות באופנה, היסטוריה ויחסי הגומלין ביניהן.
יום בהיר אחד, היא מפרסמת בפייסבוק את התחינה הבאה:
עודלכל מי שקרא את "משחקי הכס" בעברית, שתי שאלות דחופות: איך קוראים לארץ …
הוא: בואי נראה "דולהאוס".
היא: אני לא רואה איתך "דולהאוס" עוד פעם.
הוא: כולה שתי עונות קצרות.
היא: אני. לא. רואה. איתך. "דולהאוס". עוד. פעם.
הוא: אז אולי באפי?
היא: אני לא רואה איתך באפי, עוף מפה!
הוא: טוב, הלכתי לקרוא.
היא: מה אתה קורא?
הוא: תסריטים של "דולהאוס".
היא: מה קורה …
עוד
הוא: תגידי, מאמי…
היא: מה?
הוא: אני יכול לשאול אותך משהו?
היא: זה דחוף? צריך להשכיב את הילדים לישון.
הוא: זה ממש חשוב.
היא: אתה יודע מה השעה?
הוא: כן, אבל אני לא רואה איך זה קשור.
היא: טוב נו, תשאל כבר.
הוא: בטוחה?
היא: החלטת לשגע אותי?
הוא: אז תקשיבי... ב"בבילון 5"…
היא: …
עוד
