זה מתחיל משאלה תמימה בפורום. או מחקר חדש. וזה במקרה הטוב. כי לפעמים זה יכול להתחיל משמועה שמישהי שמעה מהשכנה של בת דודה שהייתה עם גיסתה בצבא, שיצאה פעמיים עם רופא אף-אוזן-גרון, שברור שהוא מבין בזה דבר אחד או שניים, הוא הרי דוקטור ושלא יספרו לה סיפורים. זה יכול להתחיל גם מכתבה בעיתון של המדינה. או העיתון של אלה שחושבים …
הוא: מאמי! בואי, בואי תראי! היא: או, סוף סוף חזרת עם הצעצוע לילדי… אימא'לה! הוא: מדהים, נכון?! היא: מה זה. הדבר הזה. הוא: מדהים שהצלחתי להשיג את זה, הא? היא: מה זה… הדבר הזה. הוא: זה מקורי, את מאמינה? לא סיני ולא בטיח! היא: אתה לוקח את זה עכשיו בחזרה לחנות. הוא: מאמי, זה לא הזמן לבדיחות. עכשיו תראי כאן... היא: אתה. …
בואו נודה בזה: מי באמת רוצה לבלות עם הילד שלו כל היום? מיהו אותו אדם מוזר בעל סיבולת אינסופית, המוכן להיות יממה רצופה עם צאצאו? יש לנו בבית סימן מוסכם: אם אנחנו לא רוצים למכור את הילדים ב-ebay לפחות פעמיים ביום - כנראה שהם פשוט חולים. אני, למשל, תמיד אהבתי לדמיין את הגמד והגמדה כוולוסירפטורים מפארק היורה - חכמים, …
(הערה: במסגרת ניקוי אורוות, נכתב פוסט זה לאחר חיטוט ברשומות ה-Google Keep ושעשוע ממה שמצאתי שם) ידידתי משכבר הימים, אריאלה גויכמן, מתעניינת רבות באופנה, היסטוריה ויחסי הגומלין ביניהן. יום בהיר אחד, היא מפרסמת בפייסבוק את התחינה הבאה: לכל מי שקרא את "משחקי הכס" בעברית, שתי שאלות דחופות: איך קוראים לארץ שמשתרעת …
הוא: תגידי, מאמי… היא: מה? הוא: אני יכול לשאול אותך משהו? היא: זה דחוף? צריך להשכיב את הילדים לישון. הוא: זה ממש חשוב. היא: אתה יודע מה השעה? הוא: כן, אבל אני לא רואה איך זה קשור. היא: טוב נו, תשאל כבר. הוא: בטוחה? היא: החלטת לשגע אותי? הוא: אז תקשיבי... ב"בבילון 5"… היא: אוי, אלוהים. הוא: איך קראו להוא עם …

