הוא: מאמי, כתבתי משהו חדש, רוצה לקרוא? היא: לא. הוא: ננסה שוב: כתבתי משהו קצר, רוצה לקרוא? היא: אה אוקיי! הוא: "האיש האחרון בעולם יצר שיבוט כדי שיארח לו לחברה..." היא: כן… הוא: "...ואז נרצח על ידו כי הוא היה פסיכוטי." היא: סליחה? הוא: מה את אומרת? היא: מה זה היה עכשיו? הוא: הסיפורונים האלה נורא …
(פורסם במקור בפייסבוק בשינויים קלים) היא: מאמי, אתה צריך להיות יותר מסודר. יש הרבה אנשים שנכנסים לבית כשאנחנו לא כאן, ויכול להיות בלאגן אם דברים לא במקום. הוא: מי נכנס? היא: העוזרת, הבייביסיטר, המאמנת כלבים... הוא: יש לי רעיון! היא: אוי ואבוי. הוא: נמפה את הבית לפי אזורים מורשים ולא מורשים עבור כל אחד מהפולשים! היא: הם …
הוא הכל התחיל כשעבדתי בבית (בעיקר שיחקתי בסמרטפון) ונתקלתי בפוסט ממש חשוב (על יודה). הגמדה הייתה בקרבת מקום ולפתע המילים הנפלאות ביותר בגלקסיה יצאו מפיה: "אבא, מה זו הבובה הזאת?" הייתי בשוק. זו הזדמנות של פעם בחיים להציל את נשמתה לפני שאני מאבד אותה לנסיכה סופיה לנצח. "מתוקה, זה יודה. והוא מאוד …
היא: מאמי, אתה פנוי? הוא: לא ממש, קצת עסוק. היא: אני צריכה שתכסח את הדשא. הוא: לא עכשיו, אני ממש עסוק. היא: מה אתה עושה? אויש, נו באמת, עוד פעם "הוא והיא"? חשבתי שגמרנו עם זה! הוא: סורי... זה מה יש. כשאין רעיונות תמיד חוזרים למה שמכירים. חוץ מזה, זה עושה הרגשה טובה. היא: וזה יותר חשוב מלכסח את הדשא? הוא: היי, …
הוא: מאמי! בואי, בואי תראי! היא: או, סוף סוף חזרת עם הצעצוע לילדי… אימא'לה! הוא: מדהים, נכון?! היא: מה זה. הדבר הזה. הוא: מדהים שהצלחתי להשיג את זה, הא? היא: מה זה… הדבר הזה. הוא: זה מקורי, את מאמינה? לא סיני ולא בטיח! היא: אתה לוקח את זה עכשיו בחזרה לחנות. הוא: מאמי, זה לא הזמן לבדיחות. עכשיו תראי כאן... היא: אתה. …
היא: מאמי... הוא: כן? היא: מה אתה עושה? הוא: על הלפטופ… הלינוקס עושה לי בעיות. היא: חשבתי על משהו... הוא: לא יודע איך לתפעל את ה-GNOME הזה. היא: הילדים הלכו לישון מוקדם היום... הוא: מישהו יודע איך עושים אייקונים על השולחן עבודה פה?- (בהמשך לפוסט הקודם אודות חופשתינו בארץ המגף) הוא, גמדה ומדוזה גמדה: אבא, אני לא נכנסת למים! אני מפחדת שיגיעו מדוזות! הוא: אל תדאגי, מתוקה, זה לא יקרה. הן יודעות כמה יקר פה. הוא, היא ושופט הוא: מאמי, אני צריך שנייה ללכת. היא: אתה לא הולך לאף מקום. אין מצב שאני משתלטת על הגמדים לבדי. הוא: אז מה אני אעשה? היא: במים. הוא: …
- הערה מנהלתית אם תלחצו על התפריט למעלה (אייקון שלושת הפסים מצד ימין) תראו שבצד שמאל התווספה אפשרות להירשם לעדכונים לבלוג במייל. סליחה שרק עכשיו נזכרתי... אז הגענו אז הגענו לעיר נופש איטלקית שנקראת ביביונה, המרוחקת כשעה מונציה. אף לא ישראלי אחד, שזה כבר טוב. מה יש לעשות פה? בריכה, ים ולהתלונן על החום. יש הרבה חנויות …
הוא: בואי נראה "דולהאוס". היא: אני לא רואה איתך "דולהאוס" עוד פעם. הוא: כולה שתי עונות קצרות. היא: אני. לא. רואה. איתך. "דולהאוס". עוד. פעם. הוא: אז אולי באפי? היא: אני לא רואה איתך באפי, עוף מפה! הוא: טוב, הלכתי לקרוא. היא: מה אתה קורא? הוא: תסריטים של "דולהאוס". היא: מה קורה …
הוא: תגידי, מאמי… היא: מה? הוא: אני יכול לשאול אותך משהו? היא: זה דחוף? צריך להשכיב את הילדים לישון. הוא: זה ממש חשוב. היא: אתה יודע מה השעה? הוא: כן, אבל אני לא רואה איך זה קשור. היא: טוב נו, תשאל כבר. הוא: בטוחה? היא: החלטת לשגע אותי? הוא: אז תקשיבי... ב"בבילון 5"… היא: אוי, אלוהים. הוא: איך קראו להוא עם התספורת …