אָפֵל, אומרים לכם

הקדמה שלפני הפרולוג

אזהרת ספוילרים אפשריים וחמורים לסדרה Dark.

פרולוג

לא רק שזה אפל, זה גם בגרמנית.

הקדמה

במסגרת פינת “השלמת פערים”, יצא לי לאחרונה לצפות בסדרת המסע בזמן הנטפליקסית Dark, וזאת באיחור די אופנתי כי הפרק האחרון שלה עלה לאוויר ביוני 2020.

מדובר בסדרה קלילה, משעשעת, צפויה ומובנת לחלוטין, וכמובן שיש לזכור שאני מחרטט כהוגן. לא קלילה, לא משעשעת, בלתי צפויה בעליל, ומובנת רק בתנאי שהצלחתם לפתור את כל החידות שהופיעו באבודים. היא גם תוצרת גרמניה.

והבעיה הכי גדולה איתה? שזו יצירת מופת חסרת רחמים, הלופתת את הצופים בגרון ולא משחררת למשך 26 פרקים.

רגע, אמרתי כבר שזו הפקה גרמנית?

על מה זה?

הסדרה מגוללת את סיפורם של תושבי וינדן, העיירה האומללה בתבל. מתישהו בשנות ה-50 הוקמה שם תחנת כוח גרעינית שלכאורה הייתה אמורה לפתור את כל צרכי האנרגיה והתעסוקה של האזור. בפועל, המקום הזה חי בביצה של עצב ואובדן.

הסדרה עוקבת אחר אילן יוחסין מפותל של ארבע משפחות: קאנוולד, נילסן, דופלר וטידמן, המשפחה האריסטוקרטית מכולן.

מה שמתחיל כתעלומת היעדרותו של נער בעיירה, לאחר שלל היעדרויות מסתוריות שקרו במהלך השנים, מסתבכת ונפרסת לעלילת מסע בזמן חובקת זמן ויקומים מקבילים, המגוללת את סיפורן המבולגן של ארבע המשפחות, פלוס עוד כמה דמויות מסתוריות מאיימות המלוות אותן במשך עשרות שנים.

כל הדמויות המרתקות והדכאוניות האלה לכודות בין שתי קבוצות מסתוריות המנהלות מאבק אימתני על השליטה במסע בזמן ותוצאותיו.

ג’ונאס

הדמות העיקרית בסדרה היא ג’ונאס, הטינאייג’ר האומלל ביותר שראיתם באיזושהי סדרה.

כל מה שהוא רוצה זה לחיות את החיים השקטים בעיירה היותר מדי מעיקה שלא לצורך הזו, אך די מהר הוא נקלע לפרדוקסים, לולאות, חידות ותפניות מיינדפאקיות, הגורמות לו להישבר, לבנות עצמו מחדש רק כדי להישבר שוב, וכל זאת במאמציו הבלתי פוסקים למנוע את האפוקליפסה הפוקדת שוב ושוב את המקום המקולל הזה, בכל ריצה של הלולאה הניצחית שהם שרויים בה.

הבחור מחפש את עצמו כל הסדרה, וחווה סטירת לחי מצלצלת בכל פעם שהוא מוצא, ובכן, את עצמו.

וכל מה שהוא רצה זה להיות עם מרתה. מסכן.

לינארי? הצחקתם את וינדן

הצהרת הכוונות המטורפת של הסדרה הזו מוטחת בצופה כבר בכותרת הפתיחה של הפרק הראשון:

והסדרה אכן נצמדת לעיקרון הזה בעקשנות פנאטית. המושגים הכה בסיסיים של “לפני” ו"אחרי" הופכים לחסרי משמעות בסדרה המונעת על ידי לולאות זמן המזינות את עצמן.

דמויות פוגשות ללא הרף בגרסאות עתידיות שלהן, ובהמשך בגרסאות העבר שלהן כאשר הן משלימות את הלולאה המפותלת והמסובכת שהחלה בעונה הקודמת.

הן יכולות לפגוש אותן ב"הווה" (לכאורה 2019, השנה בה מתחילה הסדרה), או לחילופין 33 שנה קודם לכן, או 33 שנים בעתיד. דמויות מההווה יכולות לנסוע לעבר, לפגוש שם גרסה עתידית שלהן, ואז במקום לחזור להווה שלהן, להמשיך לעתיד הרחוק ואז להפוך לאותה גרסה של עצמן, ואין מצב שבכלל הצלחתי להסביר עכשיו את המורכבות הבלתי נתפסת של מה שהולך בקרקס הזה.

אין כמו ויקי

אני די בטוח שמאז “אבודים” ו“ארכיון מגנוס” לא נתקלתי ביצירה כל כך עמוסת מסתורין ורמזים דקים, המאלצת את הצופה לעקוב במלוא הריכוז אחרת הוא פשוט יפספס את הפרט המכריע שיגרום לו להשתאות מול מה שקרה הרגע בסצינה.

בלתי אפשרי לצלוח את מה שקורה בסדרה הזו בלי היצמדות לויקי שלה, ולו רק כדי להיזכר מי הדמות שהופיעה כרגע על המסך, ומתי ראינו אותה בפעם האחרונה, והאם יש כאן עוד רמז לעתיד (או לעבר) לבוא שפיספסנו.

בלתי אפשרי גם להיזכר מי ההורים של הדמות הנוכחית, באיזו תקופה היא נולדה, איזו גרסה עתידית של ההורים שלה הולידו אותה ומה לעזאזל ראיתי עכשיו בלי להיעזר בויקי. זה פשוט מסובך, ברמה זו שהיו רגעים שאמרתי לעצמי “אין מצב שאנשים עם פרוסופאגנוזיה יכולים להבין מה הולך פה.”

פרדוקס הלולאה

הטרופ העלילתי המרכזי ב-Dark הוא פרדוקס הלולאה, על שלל גירסאותיו. מה זה אומר?

פרדוקס הלולאה מתייחס לעצם כלשהו (חפץ או אפילו פיסת מידע) הנשלחת מהעתיד לעבר. מישהו בעבר מקבל את אותו עצם, משתמש בו, וברבות השנים שולח אותו בחזרה לעבר, ובכך משלים את הלולאה.

השאלה הנשאלת בבסיס הפרדוקס היא, כמובן, מי היה זה ש"המציא" את אותו עצם? מי יצר אותו לראשונה? זה בוודאי לא מי שקיבל אותו בעבר, מכיוון שהוא לא יצר אותו - הוא קיבל אותו מגרסה עתידית שלו. אבל זו גם אינה הגרסה העתידית שלו שיצרה את אותו עצם, מכיוון שהיא בעצמה קיבלה אותו מהגרסה העתידית של עצמה, ותסלחו לי, כואב לי הראש עכשיו.

האלמנט הזה נוכח בכל סצינה וסצינה ב-Dark. בדומה לסדרה 12 קופים, יצירת מופת נוספת שאני מאוד אוהב (ויש בה דמיון רב לDark), העלילה בנויה כלולאת זמן אדירה, המכילה בתוכה לולאות קטנות יותר. זה… כאב ראש, אבל מהסוג הטוב (בתנאי שלקחתם את הכדור הנכון ודאגתם להדפיס אילנות יוחסין מפורטים).

אילנות יוחסין

טרופ נוסף ב-Dark, אם כבר מדברים על כך, הוא נושא השושלות המשפחתיות שהן לא עניין שניתן לזלזל בו.

זוכרים את מרטי מקפליי ואימא שלו? אז אני נשבע לכם שהוא שיחק בבריכה של הקטנים. השאלה שחוזרת שוב ושוב ברדיט היא “האם יש צאצאים באילן היוחסין המפותל שלא נולדו בגלל יחסים בתוך המשפחה עקב מסע בזמן של בן משפחה עתידי שלהם? יודעים משהו, בעצם אל תענו לי.”

כלומר, אפשר לחקור את הסתעפות אילנות היוחסין ככל שהסדרה מתקדמת, אבל ברגע שמגיעים למקרים בהם מסתבר שדמות מסויימת היא הסבא רבא של עצמה, זה מתחיל לייאש. והאמת, גם קצת מטריד, ודי קשה לסיספונד, כי אף פעם לא תהיתם מדוע התמונות באלבום של סבא או סבא רבא נראים בול כמו הבן שלכם, קומפלט עם בגדים וצלקות?!

סיכום

זה די ברור שמעקב אחרי Dark אינה תחביב, אלא עבודה. מקצוע. ייעוד. יש שיטענו כי מדובר בדטרמיניזם, גורל אליו הותווינו מראש עקב מאבק קוסמי בין גורמים עלומים המעוניינים לשלוט בטכנולוגיה למסע בזמן. אה רגע, חשבתי על משהו אחר לגמרי עכשיו. לא משנה, איפה הייתי?

אה כן: מדובר, אם עוד לא הבהרתי מספיק, ביצירת מופת. באמת. יצירה מהסוג המתפקע מרוב רעיונות, רבדים, דמויות ורפרנסים תרבותיים, כולל רמיזות בלתי פוסקות במהלך כל הסדרה לסיפור אודות תזאוס ואריאדני מהמיתולוגיה היוונית.

המשחק מצוין. בהינתן שכל גירסה של דמות משוחקת על ידי שחקן אחר (אין את השימוש ההוליוודי באיפור כבד כדי להצעיר או לבגר שחקנים), מדהים לראות כיצד הדמויות מתנהגות באופן שהוא עקבי ביחס לאפיון שלהן בתסריט, וכיצד הן עוברות תהליך התבגרות כואב, אפילו אם אנו נחשפים לתהליך הזה באופן לא לינארי.

אז קדימה, לכו לראות. זה זמין בנטפליקס, כלומר לפחות עד שיקרה משהו איום ונורא שימחק את קן הזמן הנוכחי ויחליף אותו באיזו אפוקליפסה או משהו.