זה לא יכול לצמוח שוב (סיפור)

הסיפור אותו אני מפרסם השנה בשנתון "היה יהיה", גרם לי להבין שאני בעצם כותב סדרה. לא סדרה עלילתית, שהרי אין דמויות משותפות לסיפורים, אבל כן סדרה הנסובה סביב תמה מסוימת.

במקרה הזה התמה היא, כמובן, מלחמת ה-7/10.

הסיפור הראשון בסדרה נכתב כחודשים לאחר הטבח, והיה ניסיון נואש להתמודד עם הטראומה המיידית של השכול בעוטף. הסיפור השני נכתב על רקע מתקפות החות'ים, בניסיון להתמודד עם הלילות טרופי השינה, וכן עם רצוני להתנסות בסגנון אקשן-אימה מודרני המפלרטט בו זמנית עם B-Movies משנות ה-50 וה-60, ויצירות מודרניות יותר כמו אהבה, מוות ורובוטים הנטפליקסית.

העובדה ששמות הסיפורים מתחילים בביטוי "זה לא..." היתה צירוף מקרים קוסמי. לסיפור הנוכחי רציתי לקרוא בהתחלה "החיטה נשכחת שוב", אך ברגע ששמתי לב למוטיב החוזר בשמות הסיפורים הקודמים, וכן בגלל שגם הוא יעסוק במלחמה, הבנתי שעליי להמשיך ולדבוק במוטיב הזה.

חדי העין שיקראו את הטקסט יבחינו די מהר כי הוא שואב השראה כבדה מסיפור ישראלי אחר, שהוא בעיניי יצירת מופת של פנטסיה ישראלית: לוּיֵהִי מאת אסף אשרי.

לוּיֵהִי ממזג בין שני עולמות, לכאורה, נפרדים: מוטיבים פנטסטיים הלקוחים מרוסיה ומזרח אירופה, ומושג השכול הנטוע באופן קמאי בחברה הישראלית. אשרי משתמש ברעיונות מעולם הפנטסיה והפולקלור האירופאי על מנת לפרק את המושג הפגיע והנפיץ ביותר בחברה הישראלית, ומותח ביקורת חריפה על הפרקטיקות הנובעות ממושג "היררכיית השכול", והאפליה הנובעת מעצם הגדרת שאלת היהדות של מי שבחר להעביר לכאן את מרכז קיומו.

ישנה כמות לא מבוטלת של מוטיבים סגנוניים ותכניים מהטקסט המעולה של אשרי שמצאו את דרכם לטקסט שלי: גיבור הסופג אבדן נורא על רקע משבר לאומי (לוּיֵהִי נכתב על רקע האינתיפאדה השנייה), חוסר צדק תהומי בו הוא נתקל, קונפליקט משפחתי על רקע התרבות הישנה שננטשה מאחור לטובת המדינה החדשה, וכמובן טקס מיסטי מה"מולדת הישנה" המשחק תפקיד מרכזי בצעד הנואש בו נוקט הגיבור.

אלמנט הקסם המתואר בסיפור, המבוסס על טקסט מקראי ומוטיבים אפלים מומצאים המתכתבים עם תורת הקבלה, היווה אתגר לא פשוט עבורי. אני פשוט לא שולט בשפה המקראית-יהודית באופן מספק על מנת שאוכל לכתוב טקסט שיראה אותנטי מספיק.

החלטתי לקפוץ קפיצת אמונה (יותר נכון: קפיצת ראש) ולהיעזר במודל שפה. זה די מדהים, אבל המודלים של OpenAI ו-Anthropic סירבו לעזור לי: ביקשתי מהם טקסט מקראי המתאר טקסט דתי-מיסטי אפל, ומסתבר שזה נופל בקטגוריית הדברים שאסור להם לתת. משהו במילים "טקס דתי אפל" הקפיץ אותם, או שאולי הם לא קוראים פנטסיה, אנא עארף.

דווקא גרוק (של X/טוויטר) שיתף פעולה. באופן אירוני, זה הצדיק את המוניטין המפוקפק שלו כ"ילד הרע" של מודלי השפה. את הטקסט המאוד מפורט שקיבלתי קיצצתי עד מאוד. אני מעריך שחתכתי החוצה כ-90% ממה שקיבלתי. תתפלאו, אבל התוכן המיידי של מודל השפה נראה מלאכותי כאילו, ובכן, נוצר על ידי מודל שפה.

את השארית שיפצתי וערכתי ככל יכולתי, על מנת לגשר על הפער בין התוצאה המעניינת שקיבלתי לבין מה שרציתי בסוף לראות על הדף. היו לא מעט מילים ומשפטים ששיניתי ושכתבתי בכבדות. נעזרתי במילון, אתרים עם טקסטים מקראיים אמיתיים, מילוני מילים נרדפות, ועוד ועוד.

את התוצאה המוגמרת הראיתי למישהי איתה אני עובד שגדלה במגזר הדתי-ממלכתי, ולכן טקסטים מקראיים לא היו זרים לה. לשמחתי היא גייסה גם את בעלה, והם מיהרו לדווח לי שהטקסט נראה מאוד אותנטי, למעט מילה אחת: "שקיעה". המילה "שקיעה" לא קיימת במקרא, מכיוון שזוהי מילה מודרנית. החלפתי ל"רדת הלילה" וקיבלתי מהם אישור סופי.

המהמורה הבאה הייתה כמובן קוראות בטא, אותן צלחתי די בקלות. לאהוד מימון, לעומת זאת הייתה הערה משעשעת: "בסדר גמור, אבל למה ניקדת את הטקסט? אין ניקוד במגילות קלף, זו המצאה מודרנית!"

זו באמת הייתה עוד הפתעה מבחינתי. כאשר העליתי בעיני רוחי מגילות קלף או מזוזות, הלבשתי עליהן ניקוד בלי לחשוב, למרות שבמסמכים כאלה לא מופיע ניקוד בכלל. הם לכל היותר יהיו בכתב רש"י או משהו דומה. ניקוד, לעומת זאת, יודפס בדפוס מודרני: ספרי תנ"ך או סידור.

כלומר, הרצון שלי לבדל את הטקסט הפסאודו-מקראי מהטקסט הרגיל של הסיפור על ידי ניקוד מאולץ, גרם לטקסט להיות אמין פחות. לקח לכל הכותבים: תחקיר טוב עושה את כל ההבדל.

והנה הגענו לכאן, עם עוד שנתון ועוד טקסט ערוך ומוגמר. אני מעריך שמדובר בטקסט הפוליטי ביותר שיצא לי לכתוב, אבל זה עדיין לא החלק המדכא. הסיפור נכתב לפני (בערך) חצי שנה. כשכתבתי אותו אז, הערכתי כי האקלים הפוליטי בכל הקשור להפקת לקחים מהמלחמה לא ישתנה לטובה עד שהסיפור יצא לאור, וכתבתי בהתאם. התחזית שלי התאמתה. יאי. כיף.

זהו. יש לי עכשיו שלמה לחשוב על עוד סיפור ששמו יתחיל באופן מאולץ במילים "זה לא..."

אז איפה אפשר לקרוא את הסיפור?

את המהדורה החדשה של היה יהיה ניתן יהיה להשיג בכנס אייקון הקרוב. אם אתם חברי אגודה, הנכם זכאים לקבל אותו ללא חיוב או לבית.

במידה ותעלה גרסה מקוונת - אעדכן.

חג אייקון שמח לכולם!