לקראת אייקון 2024

כנס אייקון השנה הוא ניסיון נואש לחוות שמץ נורמליות במציאות המעורערת שאנו חיים בה כבר כמעט שנה.

ועכשיו, לאחר שהוצאתי לקוראי הפוסט את מעט הרוח מהמפרשים שעוד נותרה בהם, זו בדיוק ההזדמנות להעיף מבט בתכניית הכנס ולשים לב שגם אני מרצה, כי הצורך שלי בנורמליות אינו פחות חשוב מכל אדם הקשור או מעורב בכנס.

שם ההרצאה שלי הוא אתם חייבים להאמין לי! והיא עוסקת בכל אותם נביאים ונביאות שאם היו מאמינים להם טיפה (ולא מנסים לאשפז אותם במחלקה פסיכיאטרית), היה אפשר למנוע אחושרמוטה של מלאנתלפים אסונות ואפוקליפסות.

תקציר ההרצאה: "אחת לשנה, סיביל טרלוני מנבאת את מותו של אחד התלמידים. איש מהם עדיין לא מת".

נבואות זעם מופיעות ביצירות רבות, אבל מה עושים כשאף אחד לא מאמין להן? איך מתמודדים עם לעג מהסביבה? ומהי הדרך הכי טובה לברוח ממוסד פסיכיאטרי? בהרצאה נסקור יצירות כמו שליחות קטלנית ו-12 קופים, וננסה להבין איך אנחנו אמורים להציל את העולם כשלא מאמינים לנו.

לפיכך, אשמח לפגוש אתכם ביום שלישי 22/10 14:00-15:00, באשכול 1. אני אהיה הבחור הגבוה והגמלוני חסר המודעות העצמית המעביר הרצאה על אזהרות של נביאי זעם שאף אחד לא הקשיב להן, בדיוק בזמן מלחמה שהיה אפשר למנוע אותה לו היו מקשיבים לאזהרות של נביאי זעם.

ואם כבר מדברים על המלחמה הבלתי פוסקת אותה מנהלים כנגד המציאות, זו הזדמנות להזכיר לשנייה את הסיפור אותו כתבתי השנה ל"היה יהיה", שנתון האגודה. הסיפור נקרא "זה לא קרה בכלל אף פעם", וזו היתה הדרך הבלתי נמנעת שלי להתמודד עם, ובכן, המציאות. הסיפור מושפע בכבדות מיצירתו של ידידי משכבר הימים, פיליפ דיק, והוא יהיה מכוסה מלמטה, למעלה, מאחוריו ובצדדיו באזהרות טריגר הקשורות לשביעי באוקטובר, מלחמות, אובדן, שכול, טראומות והדחקות. אבל זה בסדר - זה שאני הייתי חייב לכתוב אותו לא אומר שאתם חייבים לקרוא.

זהו, סיימתי. עכשיו צ'יק צ'ק לכו לתכנייה, שמעתי שהיא מ-ה-מ-מ-ת.