רסיסי ברזל
תוכן
אזהרת טריגר
זהו פוסט פריקה מבולגן ולא מעודן במיוחד, הנכתב על מנת לתת ביטוי למה שהצטבר לי בבטן בשבועות האחרונים.
זו אינה תקופה רגילה, אז גם הפוסט לא יהיה רגיל. יהיו כאן התייחסויות לאירועים אקטואלים, כלומר טריגרים למלחמה, אלימות וזוועות.
מטילדה
כחלק ממאמץ האסקפיזם הביתי, צפינו לאחרונה בגירסת המיוזיקל של "מטילדה". אני מודה שמאז הצפייה אני כבר לא פוחד מסינוואר כמו שאני פוחד שגב' טרנצ'בול תתגנב לחדר השינה שלנו בלילה, תעשה לי קוקיות ותעיף אותי כמו כדור ברזל שצורח בהיסטריה.
תודה לאל
כמו הרבה אנשים, שמחתי לשמוע שהקב"ה עשה ג'סטה והציל את אורי מגידיש לגמרי בעצמו אחרי שנתן ל-1299 אחרים למות.
סימטריה
צודקים בעולם. לגמרי צודקים. מלחמה זה נורא, וצריך להפסיק את כל מה שקורה עכשיו ב... איך קוראים לזה? עזה? כן, עזה וישראל, בגלל ה... נו, בגלל מה שקרה שם.
זה באמת נורא מה שקרה שם, גם לישראלים וגם לפלסטינים. כולנו שווים, כולנו אותו דבר, כולנו בני אדם כולל אלה שפלשו לקיבוץ רק כדי לחתוך לילדה קטנה את היד, בשם החופש ל... נו, איך קוראים להם? בדווים? ערבים? פלסטינים?
רגע, מישהו יכול בבקשה להזכיר לי איך כותבים את ההאשתג של זה באינסטוש?
טלאי
אם כבר החלטתם לשכנע מלא אנשים בבת אחת במשהו ונגמר לכם משרד ההסברה, פשוט שימו טלאי. זה זול, זה זמין ומגיע צ'יק צ'ק מעלי אקספרס.
כולם אומרים שצהוב זה השחור החדש.
אתם יכולים אפילו לשים אותו הפוך, גויים לא יודעים לקרוא. הם גם לא מבינים הקשרים כמונו, הם הרי בחיים לא פתחו ספר תנ"ך.
מה שחשוב זה אופן ההגשה - לדבר בפאתוס, לשים את האקססורי ולדקלם "לא עוד!"
לא עוד
אם כבר מדברים, אז "לא עוד" מה? תהיו יותר ספציפים. "לא עוד" נשמע כמו ציטוט של פולני עם שנמאס לו מתיכוניסטים מישראל שמגניבים לאכסנייה שלו נערות ליווי במסעות שלהם.
ובכלל שואה הפכה למוצר צריכה, וטוב שכך: מאז שהחלטנו לא להסביר, איבדנו את היכולת לנסח דימויים שאינם בשחור לבן או דוברי יידיש. אז אם כבר זורמים איתנו על מילים כמו "שואה" ו"פוגרום", צריך לאמץ.
האלטרנטיבה היא להעסיק מנהלי סושיאל שמבינים משהו מהחיים שלהם, וזה כידוע מחיר שעם הנצח איננו יכול לשלם. איך אמרו פעם? "לא עוד!"
שכה אחיה, סופסוף הבנתי מה אומר ה"לא עוד" הזה שלכם.
סימטריה 2
סימטריה היא, כידוע, אמנות עתיקת יומין המזייפת נקיפות מצפון על אירועי עבר לא רלוונטיים, על מנת לאושש דיעות קדומות שממילא החזקת בהן כלפי אירועים בהווה.
רוטמן
בוודאי שאשמח להגיב על הציטוט המיוחס לרוטמן, אך לא לפני שאשמור את הזכות לבצע בדיקת דם על מנת לוודא שמדובר בישות אנושית דיה הזכאית להתייחסות.
משפחה
איזה חמודים שם בארגון חותם.
דווקא הצליחו לשכנע אותי, כמו ששכנעו אותי אלה שאומרים שחמאס עושה את מה שהוא עושה בשביל חירות לפלסטינים.
"חמודים" כבר אמרתי?
ביידן
ביידן: אנחנו מעריכים שימיך שלטון ספורים.
נתניהו: למה?
בינג'
זוכרים את שנות השבעים והשמונים? את הערוץ היחיד? את הציפייה לתכניות הפריים אחרי "מבט לחדשות"?
אין וידאו, אז לא באמת אפשר להקליט. אם הלכת לשירותים - פיספסת. אין ויקיפדיה מלאה בספוילרים או הסברים (גם ככה לא צריך, זה לא שתעלומת הירי בג'יי אר יואינג הייתה כל כך מסובכת).
והכי גרוע - ההמתנה הנוראית. רוצה עוד פרק? תחכה שבוע. נגמרה העונה? אולי יביאו אותה שוב, עוד שנה. אולי שנה וחצי. בקטנה.
אבל היה רוגע. הייתה שלווה, הייתה חווייה איטית, מתפענחת בקלות, בלי שנהפוך לצרכנים כפייתיים של תוכן עם גיוון אינסופי. הייתה תרבות.
הייתה תרבות. זה היה העידן העתיק, של פעם, ולפני הג'ונגל הדיגיטלי.
בקיצר, יא בני זונות, את הפרוטוקולים של המלחמה המחורבנת הזאת אני רוצה בבינג'.