האשמת הבכיין

ואז מישהי בפייס אמרה לי שמה שאני עושה זה "האשמת הקורבן", והאשימה אותי שאני חוסם כל אחד שמתווכח איתי. ישר חסמתי אותה.

סליחה, אבל אם את לא מבינה שהדרך הכי טובה להימנע מאונס זה פשוט לא להיפגש עם אנסים, אז מגיע לך. איפה האשמת הקורבן בזה?

חשוב לי לציין: אין בי שום רצון להסיר אחריות מהתוקף. הוא תמיד-תמיד אשם, ברמת העיקרון. איפה זה "רמת העיקרון"? זה מקום פסטוראלי ויפהפה, בדיוק במרכז הואדי שבין "רמה תיאורטית" ל"אופן כללי". אני לא בטוח איזה מחוז, אבל שמעתי שאיכשהו כל מי שאשם במשהו מגיע לשם ולא רואים אותם באף מקום אחר. יש במחוז הזה הרבה מאוד אחריות. כמה אחריות? המון אחריות. טונות. זה נמצא שם על הריצפה וצריך רק להתכופף ולקחת. אני לא מציע לאף אחת לזלזל באחריות שיש שם. זה המשאב הלאומי שלהם, ויכה בי הברק אם נעז לפגוע להם באוטונומיה.

בכלל, זה נושא אקוטי עד מאוד עבורי. מי שתטען אחרת תישא באחריות ואיאלץ לחסום אותה, וגם את כל מי שעשתה לה לייק.

ושלא תחשבו לרגע שאני מזלזל בזכויות נשים. להיפך. הן מאוד חשובות לי. גם הקשב של נשים, ובאופן כללי של אנשים באינטרנט, מאוד, אבל מאוד חשוב לי. זו ההתבטאות שלהן שמהווה מכשול. למה להתבטא? מה בוער לכן? תחכו שהדיון יגיע למיצוי, למה לקלקל?

אם כל כך דחוף לכן, אז תפתחו קבוצה משלכן ותנהלו את זה שם. אשמח לקבל הזמנה לקבוצה, אני רק אומר. אתן יכולות לשלוח לי אותה לכתובת שלי בעמק השווה. מקום באמת יוצא מן הכלל. לא, אין מחוז כזה "כלל", זו רק צורת ביטוי. רואות שכל דבר אני צריך להסביר לכן?

בשלב זה, בוודאי שמתן לב, חסמתי כבר חצי מכן. אלו מכן שלא נחסמו, צריכות להסתכל במראה ולשאול את עצמן טוב-טוב מדוע הן לא נחסמו, ומה הן עשו שזה לא הגיע להן. גברתי, אם לא הצלחת להיחסם, כנראה שלך יש חלק בעניין. יתרה מזאת, היכולת שלך להרוויח חסימה היא למעשה אשלייה הנובעת מחוסר נסיון, והיית יכולה להימנע מזה אם פשוט היית עוקבת אחריי. מי שלא תעקוב אחריי תיחסם.

בהזדמנות זו חשוב לי להודות לכן ולמנהלות הקבוצה על דיון פורה וענייני. אמנם אני היחיד שנותר בחדר, אבל תמיד נהניתי מצלילי ההד שלי.

מקווה שלא אצטרך לחסום אותו.

ד"ש לטרחן התורן שההתבכיינות שלו בקבוצת הפייסבוק "ספרים?" (ובאופן כללי הטרוניות שלו על "עריצות ה-PC") נתנה לי השראה לפוסט. חבל שחסם אותי (ועוד חצי מהקבוצה ככל הנראה). אתגעגע.


פוסטים קשורים