הוא והיא #60
היא: שמתי לב שכשצופים בבאפי פעם שנייה...
הוא: פעם מה?
היא: שמים לב להמון דברים שלא שמים אליהם בפעם הראשונה.
הוא: רגע, פעם איך?
היא: הרבה מאוד פורשאדווינד שנותן משמעות חדשה להרבה סצינות.
הוא: ברור. בפעם ה... שנייה. בוודאי.
היא: כל מיני רמזים שלא שמתי לב אליהם.
הוא: בטח. כל זה בפעם ה... שנייה. חחחח.
היא: אמרת משהו?
הוא: כלום. (לעצמו) חובבנית.
היא: סליחה?!
הוא: אה... אמרתי את זה בקול רם, הא?
היא: יש לך בעייה עם מה שאמרתי?
הוא: ממש לא, מאמי. מה זה משנה כבר איזו פעם? לחלקינו זו פעם שנייה, לאחרים זו עשירית.
היא: פעם כמה?!
הוא: או אחת עשרה. יכול להיות שהתבלבלתי בספירה. כולנו בני אדם.
היא: כמה אחוז מהחיים שלך העברת בלצפות בבאפי?
הוא: לא הרבה.
היא: האם אהיה זקוקה ליותר מעשר אצבעות כדי לספור?
הוא: יש מצב שתצטרכי מחשבון.
היא: אתה מתכוון "בטוח תצטרכי מחשבון".
הוא: מחשבון קטן.
היא: בקיצר אני צריכה מחשבון מדעי שגם עושה לוגריתמים.
הוא: ומחשב אחוזי תחלואה.
היא: זה... מסביר כל כך הרבה.
הוא: שטויות. ראיתי באפי לא מעט פעמים, ותראי: יצאתי אדם פרודוקטיבי, נורמלי ומתפקד.
היא: הכל נכון, חוץ מהפרודוקטיבי, הנורמלי והמתפקד.
הוא: לפחות יצאתי אדם?
היא: כשאתה לא מצטט לי את ספייק.
הוא: חחח נראה לך שאני אצטט את אנג'ל הסחי?
היא: אתה יודע על מה באמת יצא לי לחשוב?
הוא: ג'יילס?
היא: אם הילדים באמת נהנים כל כך מבאפי, אולי אפשר להראות להם את הסידרה השנייה שנהניתי ממנה?
הוא: רגע אחד! את מתכוונת ל...
היא: נכון?!
הוא: שובר שורות!
(פאוזה)
הוא: סליחה, התכוונתי לאוז. ז'תומרת סופראנוס. הסמויה. משחקי הכס!
(פאוזה)
היא: אני אתן לך רמז.
הוא: דקסטר? כן, דקסטר! הכי לילדים!
היא: לא. הסדרה שמאוד אהבתי את שיר הפתיחה שלה.
הוא: רגע... אה! אני יודע!
היא: באמת?
הוא: A long time ago!
היא: נכון, אבל אין צורך ש...
הוא: we used to be friends...!
היא: שנייה, באמת זה לא נחוץ...
הוא: But I haven't thought of you lately at all!
היא: שיט, איך מכבים אותו עכשיו?
הוא: Come on now sugar!
היא: רוצה לראות באפי?
הוא: מהר! לסטרימר! ביפ ביפ!
היא: אלוהים, הדברים שאני צריכה לעשות כדי להעביר סגר.
