מעונינותים לדלג על ההקדמה ולהגיע ישר לסיפור? הקליקו כאן עוד שנה, עוד אייקון (היברידי, אבל אייקון), עוד שנתון... ועוד סיפור שנכתב עבורו. ובמקרה הזה, השבוע של יום הכיפורים הוא עיתוי מעולה לדבר עליו. באופן כללי אני נוטה לקרוא לא מעט על מלחמת יום הכיפורים, אך איני זוכר מה הוביל אותי דווקא לקרב על מעוז בודפשט. אני כן זוכר, …
לפני שנה פרסמתי באתר בלי פאניקה את הסאטירה המקאברית "רעבים". הייתי, איך לומר, די מודאג מהתפשטות הקורונה וארבעת החודשים הראשונים של הסגר יצרו אצלי גלים חדשים של פראנויה. התוצאה הייתה סיפור שהוא בחלקו מותחן פראנויה, בחלקו סאטירה קישונית, ובחלקו נונסנס מבהיל. מאז היה לנו עוד סגר, ועוד אחד, ועוד אחד, ואז חיסון, …
הוא: אני הולך לכספומט. היא: מעולה, תודה רב... זה מה שאתה לובש? הוא: מה הבעיה? היא: אתה לא יוצא ככה לרחוב. הוא: בטח שכן. היא: זו פיג'מה. הוא: זה מכנסיים של באטמן. היא: זו פאקינג פיג'מה. הוא: של באטמן. היא: וככה אתה הולך לצאת לרחוב? הוא: סליחה, אבל נראה לך שכשבאטמן היה יוצא להציל את גות'אם... היא: שיט, התחלנו. הוא: מישהו …
אפשר להתחיל לדבר על הלקח הכואב ביותר של שנת הקורונה, והוא מה שאני קורא לו בלית ברירה "בגידת האינטלקטואלים". מול הקונצנזוס האפידמיולוגי שהתעקש, כל עוד לא היה חיסון בטוח ויעיל, על מדיניות קשוחה של סגרים, מסכות, היגיינה ושמירת מרחק שהוכיחו עצמם בעקביות, ניצבו מכחישים עם תארים. מדענים. חלקם רופאים, חלקם אף רופאים …
בנות יקרות, הצטערתי לקרוא את ציוציכן אך בתור התחלה, הרשו לי להיות לרגע לא כלכלי ולהצהיר כי בעוד שאתן מאוכזבות עד מאוד מציוציי האחרונים, גם אני מאוכזב מכן עד מאוד. מילא כיבוש, זה משהו שקיים לתפיסתי במרחב הערטילאי בו אני חי, אבל הטרדות? מיניות? ב"הארץ"? איני אומר שאני חש שאט נפש מכן, כפי שאמרתן שאתן מרגישות …
(זהירות: ספויילרים איומים ונוראים לוונדה ויז'ן! כמו כן: תראו וונדה ויז'ן, זה מגניב) הוא: כל מה שאני אומר זה שמשהו מוזר הולך כאן. היא: אתה מדמיין, מאמי. הוא: היום בבוקר היית בשחור לבן, ועכשיו את בצבע. היא: זה עונתי. הוא: גם הצחוק של הקהל הבלתי נראה זה עונתי? (צחוק של קהל בלתי נראה) היא: אל תהיה מגוחך. הוא: יופי, כי …
— ירין! — היי, דודה פרקליטות! מה את עושה אצלנו? — בוא, חמוד, תראה מה אני מכינה. — ואו, זה נראה טעים! מה זה הולך להיות? — זו הפתעה! הנה, בוא תראה... מה דודה שמה עכשיו? — יכול להיות שזו בעילת קטינה? — נכון מאוד, חיים שלי. — ואו, זה כבר מתחיל להיראות טעים! — ועכשיו מה דודה בוחשת פנימה? — היי, זה נראה כמו הטרדה מינית! — …
ואז מישהי בפייס אמרה לי שמה שאני עושה זה "האשמת הקורבן", והאשימה אותי שאני חוסם כל אחד שמתווכח איתי. ישר חסמתי אותה. סליחה, אבל אם את לא מבינה שהדרך הכי טובה להימנע מאונס זה פשוט לא להיפגש עם אנסים, אז מגיע לך. איפה האשמת הקורבן בזה? חשוב לי לציין: אין בי שום רצון להסיר אחריות מהתוקף. הוא תמיד-תמיד אשם, ברמת …
— שלום, אדוני. — וברכה. במה העניין? — ובכן, בהתאם לסיכום מוקדם בינינו... — איזה סיכום? — הבאתי עמי תמונת תקריב של הזרג שלי. — סליחה, אני חושב שנפלה כאן טעות. — בהחלט לא. הנני נוקט במשנה זהירות בכל הנוגע לפינענים שלי. — פינע-מה? — נמעני פין. — סבורני כי איני כלול בהם. — סבורני שכן. זו הייתה מסקנה ברורה כשמש בהמשך …
תראה, אני אגיד לך ככה. בכל זאת, המשפחה שלי הייתה מראשוני המתנגדים. מה זה "מראשוני"? בן אדם, אני מדבר איתך על מורשת משפחתית. בוא נגיד שלואי פסטר היה עובר לצד השני של הרחוב כשהיה רואה את סבא רבא שלי. סבא שלי היה מצייץ שרופא שנותן חיסון זה מנגלה, עוד מלפני שהיה מנגלה. אבא שלי הרים משק חקלאי רק מזה שהיה יצרן …
הוא: אוקיי, מצאתי לך קינדל. היא: סופסוף! ספר לי. הוא: אז ככה: הייתה אופציה בין הדגם הישן יותר לחדש, אבל בסוף הלכתי עם ההמלצות והזמנתי לך את החדש. היא: מה ההבדל? הוא: חוץ מתאורת לילה? הוא 7 אינץ'. היא: הוא... מה אמרת? הוא: החדש הוא 7 אינץ', והישן הוא רק 6 אינץ'. היא: אה. הוא: המוכר הסביר לי ש-7 אינץ' משמעותית יותר טוב …
כולם בתל הו שנאו מגיפות... חוץ מפרופסור אחד שהתווכח תכופות הוא שנא קבוצות סיכון, את כולם ובכלל גם זקנים ואסטמתיים פשוט לא סבל ייתכן שאופיו מהנורמה חרג או אולי ראשו לא לגמרי הוברג אך אדבוק בתיאוריה הזו בינתיים: ליבו ושכלו קטנו עליו במידה (או בשתיים) האזרחים נבהלו ועטו מסיכות לסגר נכנסו ויצאו חליפות אך אותו מיזנטרופ …
היי סן, אתה מחוסן? לא, איני מחוסן. עכשיו לך מכאן. מדוע, סן, אינך מחוסן? אינך רוצה את הנוגדן? לא, איני רוצה את הנוגדן ואיני רוצה להיות מחוסן. עכשיו קח עצמך, ועוף מכאן. אבל למה, סן יקר? כי איני רוצה להיות עקר. לא עקר ולא נעליים. מהר, הקופ"ח נסגר עוד שעתיים! לך מכאן נודניק קטן, החרא הזה עושה סרטן. לא עקר ולא סרטן, …
היא: שמתי לב שכשצופים בבאפי פעם שנייה... הוא: פעם מה? היא: שמים לב להמון דברים שלא שמים אליהם בפעם הראשונה. הוא: רגע, פעם איך? היא: הרבה מאוד פורשאדווינד שנותן משמעות חדשה להרבה סצינות. הוא: ברור. בפעם ה... שנייה. בוודאי. היא: כל מיני רמזים שלא שמתי לב אליהם. הוא: בטח. כל זה בפעם ה... שנייה. חחחח. היא: אמרת משהו? הוא: …
