תופעת לוואי יותר מדי
1
המדען הראשי הזריק למתנדב את החיסון.
לאחר חמש דקות של המתנה, הוא שאל: "נו? איך ההרגשה?"
"בסדר," אמר המתנדב, "לא משהו מיוחד."
"נו באמת," אמר המדען הראשי ברוגז, "מה שווה החיסון אם אף אחד לא מתלהב?"
"סליחה, דוקטור..."
"פרופסור."
"אבל אתה לא יכול להסיק כלום ממקרה אחד אנקדוטלי," אמר הפציינט בנחת.
המדען הראשי החוויר. הוא הרים את שפופרת הטלפון ואמר בקול רועד: "יש לנו בעיה. אני רק מקווה שזה..."
2
וזה לא היה המקרה היחיד.
בקופת חולים במרכז הארץ ישבה בנחת מחוסנת טרייה, בזמן שעשרה אנשי צוות חיכו לראות האם יצמח לה זנב בדקות הקרובות. לא צמח, וזה היה מאוד מאכזב.
הפאניקה התעוררה כאשר אדם שישב באי נוחות בתור לפרוקטולוג, אמר לזוגתו בנייד "ראיתי גרף שמראה שאין קשר בכלל בין רמת תחלואה לחיסונים."
"סליחה, אדוני," פנתה אליו המחוסנת הטרייה (והבהילה את הצוות שמרוב ציפייה שכח שהיא יודעת לדבר), "אבל סבורני שאני מכירה את הגרף הזה ומדובר לחלוטין בצ'רי פיקינג."
"מ... מה היא אמרה?" לחשה האחות הראשית.
"אלוהים אדירים," אמר המנהל בקול חנוק, "תשיגו לי את משרד הבריאות."
3
"מה הולך פה, לעזאזל?!" הרעים שר הבריאות. הוא אהב להרעים.
"זה החיסון החדש, כבוד השר," אמר המדען הראשי, "יש לו תופעת לוואי."
השר הנרעש הרים את שפופרת הטלפון וזעק "תשיגו לי מייד את ראש האגף לתופעות לוואי!" אך דבר לא קרה.
"אני לא כל כך בטוח שיש אחד כזה," אמר המדען הראשי במבוכה.
"אז למה אתם לא ממנים אחד?" אמר שר הבריאות, "מהר, לפני ש..."
4
הפאניקה איימה למוטט את מערכת הבריאות הציבורית.
סגן מנהל "בילינסון" איבד את זה כשמחוסן טרי החל להסביר להדיוטות בחדר ההמתנה על ההבדל בין מומת ומוחלש.
דוקטורית (סליחה: פרופסורית) פופצ'בסקי צפתה במחוסנת חיננית מתראיינת לקול ישראל ומסבירה לאסתי פרז על תימרוסל. אסתי נלחצה כי לא הייתה מורגלת בראיון בו לא הופיעה המילה "בחירות".
"אבל למה את לא מדברת על ממשלת אחדות?" התחננה אסתי.
"פוליטיקה?" גירדה המחוסנת בראשה, "מה הקשר?"
"רגע אחד!" הבינה לפתע פרופ' פופצ'בסקי, "תשיגו לי מייד את..."
5
"כבוד השר," אמר המדען הראשי, "אנו מקבלים דיווחים נוספים."
"לעזאזל!" הטיח השר את אגרופו בשולחן, לפי המלצת הרופא שהמליץ לו להפסיק להרעים.
"מדובר במשבר המתחזק מרגע לרגע, כבוד השר," מלמל המדען הראשי.
השר הרים את שפופרת הטלפון וזעק "תשיגו לי מייד את מנהל הרשות למשברים שמתחזקים מרגע לרגע!"
לאחר כמה שניות של שתיקה הוא הוסיף "בקיצר גם את זה אין לנו? מה זה המשרד הזה, תגיד לי?"
6
תופעת הלוואי המשיכה לתבוע קורבנות.
משפחות התפרקו כשנגועים העלו בקבוצת הווטסאפ המשפחתית לינקים ללא רלוונטי.
בומרים כתבו מכתבים זועמים לראש הממשלה כשנכדיהם הציגו להם סימוכין אובייקטיבים שנגדו את תפיסת עולמם הסובייקטיבית. המכתבים נשלחו בפקס.
חוקרים ידועים בתחומם התחננו למשרד המדע שיפסיק את הטירוף. "מתקשרים אלינו כל הזמן," אמרו בבכי, "פתאום אנשים רוצים לוודא איתנו דברים לפני שהם מעלים פוסט, זה גיהנום!"
7
"אני לא מבין מה הולך פה," רעם שר הבריאות. הטחת האגרוף כאבה לו.
"גם אנחנו בהתחלה לא הבנו," אמר המדען הראשי, "אבל הרשה לי להסביר."
"לא, אני פשוט ציינתי עובדה," אמר השר במבוכה, "אני כבר חצי שנה בתפקיד ועדיין לא הבנתי מה הולך פה. תגיד," הוא הרים את שפופרת הטלפון, "זה מחובר למשהו?"
המדען הראשי הרהר לרגע, ואז צעק "תביאו חיסון לשר!"
8
אך זה היה מאוחר מדי.
דעת הקהל הכריעה, ועוד באותו לילה הושמו כל מקבלי החיסון בהסגר.
גם המדען הראשי, שאישר את החיסון. גם השר, אבל רק בגלל שלא פסק להרעים. זה באמת העיק.
הועלתה הצעה לבדוק האם מקבלי החיסון יכולים לצוף על מים, אך מכיוון שזה הצריך מעקב סטטיסטי הרעיון נזנח, שכן כל הסטטיסטיקאים נכלאו אף הם.
לכן, באקט הומני לחלוטין, בן לילה הועלו על המוקד כל מקבלי החיסון כצעד מניעתי לפני הדבקה קהילתית.
9
וביום חמישי פרצה מגיפה חדשה וכולם מתו.