השליטים של ארטמיס (סיפור)

15/08/2020 סיפורים · גפן היה יהיה זעם טימטום מדע בדיוני

אודות

הסיפור מוקדש למנהלי מערכות מידע ואנשי סיסטם באשר הם:

לאלה שמזמן התייאשו להסביר לקולגות את משמעות ה-Task Manager; לאלה שחבטו ראשם בתסכול על השולחן המשרדי כשגילו שמי שפתח את הקריאה לא טרח לבדוק האם ה-Caps Lock דלוק; לאלה שלא מצליחים להסביר שצריך את הסיסמא לג'ימייל כדי שהאנדרואיד יעבוד; או את המייל של הג'ימייל; לאלה שבכו כשלא האמינו להם שאין מה לעשות, ואם לא שמרתם את רשימת הכתובות בג'ימייל או באקצ'יינג' ועכשיו הטלפון הלך, אז הכל הלך; באמת הלך ועיני העגל לא יעזרו; לאלה שלא מבינים מדוע יש להדפיס כל דבר על נייר בעידן האימייל, אקסל וה-ERP המודרני; לאלה שהזדעזעו כשראו בומרים מדפיסים דו"ח מפלצתי באקסל, סורקים אותו, וזועפים על כך שהמחשב שוב התקלקל כשנתקלו במגבלת נפח הודעה כשרצו לשלוח את הקובץ הענק בדוא"ל; לאלה שמקבלים קריאות שונות ומשונות המתחילות במילים "יש לי וירוס" כשהמינוח המדויק יותר אמור להיות "הייתי צריך להיוולד 50 שנה מוקדם יותר"; לאלה שמוזעקים לעזרה כשכל מה שצריך לעשות הוא לחבר כבל רשת או כבל עכבר; לאלה ששקלו לרכוש אקדח בשוק השחור לישיבת ההנהלה הבאה רק כדי לגרום לכולם להקשיב להם כשהם מסבירים איך נוהלי עבודה שנקבעו עבור מערכת מידע בת 30 שנה, לא יהיו רלוונטים למערכת ERP מודרנית; לאלה ששאלו עובדים מדוע הם לא משתמשים באפליקצייה ובוחרים לבצע שיחת טלפון ונענו ב"אם הייתי צריך להיות באפליקצייה כל היום, הייתי מגיע הביתה מאוד מאוחר"; לאלה שנאלצו לשמוע "אי אפשר" כשהמינוח הנכון היה "אני עצלן מדי מכדי להבין איך"; לאלה שמצאו עצמם זועמים על מערכת החינוך המייצרת עובדים בינוניים במקרה הטוב; לאלה שגילו כי מנהלי הפרויקטים האמיתיים בכל ארגון הם העובדים המטומטמים ביותר כי כל תהליך תלוי ביכולת הביצוע המוגבלת שלהם; לאלה שגילו כי הם מוקפים אידיוטים; לאלה שדמעות עלו בעיניהן למקרא שורות אלה.

וכמובן, לורד טוכטרמן, שההקדמה שלה לספר "דם כחול" היוותה השראה לכתיבת הקדמה זו.

אני מדליק משואה זו עבורכם. אחיי ואחיותיי אתם.