בית ספר להתמוטטות עצבים

ילדים! בואו הנה... עכשיו!

דיברתי עכשיו בזום עם הבית ספר. כן, הבית ספר שלכם. כן, הוא עדיין קיים. נשבעת לכם שהוא עדיין קיים. לפעמים גם אני מתחילה לחשוב שהעלימו אותו בחשכת הפנדמיה.

תקשיבו, ותקשיבו לי טוב: אנחנו נכנסים לשגרת לימודים מרחוק. תנו לי להסביר לכם איך הדבר הזה הולך לעבוד.

קודם כל, נראה שמשרד החינוך החליט לתת לכם מסלול התמחות בקולנוע, כי אין שום דרך אחרת להסביר את הסרט שהם חיים בו. עלאק יש פה הורה או תלמיד שיעשו את מה שהם מבקשים, אבל ניחא. אם הם לקחו משהו חוקי למחצה שעושה להם טוב, מי אני שאוריד להם?

הלאה. המורות שלכם יהיו זמינות בכל יום בווטסאפ, אימייל וזום כדי לענות על שאלות. בקיצר שלא תעזו להפנות אליי אף שאלה, כי אין לי שמץ של מושג מה זה לעזאזל "גידולים על טראסות". באמת שאין לי. אם הייתי יודעת מה זה טראסות, הדבר הראשון שהייתי שואלת זה מי לעזאזל עולה עליהן כדי לגדל עליהן דברים. אני רוצה שתבינו, ילדים, ששאלות כמו "למה לגדל דברים על טראסות?" ו"מה בכלל מגדלים על טראסות?" הן שאלות שאני שואלת רק במקרים בהם אני רוצה להדגים ממה לא אכפת לי בחיים. מצידי תגידו את זה למחנכת. היא מוזמנת לחפש אותי. על הטראסה.

המחנכות שלכם אמרו לי בפירוש שתקבלו משימות במייל. אל תבכו לי עכשיו. זו פעם ראשונה שהיא אמרה "הילדים יקבלו משימות" בלי הסבטקסט "ההורים יצטרכו לעשות את המשימות". כשהבנתי את זה, אני התחלתי לבכות. מאושר.

הובטח לי שהמשימות יהיו קצרות, ברורות ומעשיות. זה אומר שייקח לכל משימה לפחות 3 שעות להכין אותה, במהלכן תזדקקו לכל הגרסאות שאי פעם נכתבו לויקיפדיה בעשרים שפות, שני תארים אקדמים ו-200 שנות ניסיון בעיבוד מקבילי.

הבית ספר גם אומר שלא יינתנו לכם משימות שהחומר שלהן או הציוד הנדרש לא נמצא בבית, מה שאומר שאני הולכת לקלל את סבתא שלהם בארבע שפות בכל פעם שנגלה שיש עוד חוברת מזורגגת שנעולה בבית ספר, כי אנחנו עדיין בסגר. כן, ילדים, ארבע שפות. אמא יודעת לקלל את סבתא של כל אחד בארבע שפות. היה לי מספיק זמן ללמוד ארבע שפות. על הטראסה. לא, מתוקה, אני לא מתכוונת לקלל עכשיו את המחנכת שלך בארבע שפות, אבל דברי איתי עוד שבועיים.

לא, לא, מתוקים שלי, אל תבכו. באמת לא צריך לבכות על זה עכשיו. יהיה לכם מספיק זמן לבכות אחרי שתראו את המערכת שעות ההזויה ששלחו לאימא מקודם. דרך אגב, פתאום הבנתי שאם המחנכות שלכם באמת מחפשות משהו להתמסטל עליו, המערכת הזו יכולה להיות אחלה נייר גלגול.

אני גם הייתי רוצה להצדיע לעולם הטכנולוגי המופלא שהם שרויים בו, שבו שהאינטרנט לא נופל, אין הפסקות חשמל והמחשב אף פעם לא עושה ריסטרט בגלל איזה עדכון מזורגג שמישהו השאיר על הטראסה המחורבנת ועכשיו צריך להתקין אותו. לא, ילדים, התקנת עדכונים לא כתובה במערכת שעות. תאמינו לי שחיפשתי.

זהו, חמודים. הכל ברור? יופי. עכשיו לכו לסמרטפונים. מה? ללמוד? פחחחחחחחחחח נראה לכם?!?! מתוקים שלי, אנחנו חיים במדינת ישראל, כדור הארץ, היכן שלמידה מרחוק היא חלום רחוק שפתאום נזכרו עכשיו ברגע האחרון להרים אותו אחרי שבזבזו ת'זמן שלהם על לשלוח ניירות גלגול להורים בווטסאפ. יאללה, תעשו מה שבא לכם, שהבית ספר הלא קיים יקפוץ.

מי שרוצה בכל זאת ללמוד, שילך לטראסה.


פוסטים קשורים