הוא והיא #50
אזהרה והתנצלות: הטקסט היום יהיה לחלוטין לא מובן למי שלא האזין/צפה ב"המילטון". כמו כן, מסתבר שאני לא ראפר (ו/או מתורגמן של ראפרים).
הוא: כיצד ממזר, בלי אב ואם, בן של...
היא: סליחה?!
הוא: ושל סקוטי, נזרק בקיבינימט באמצע הקריביים, לגמרי בלי כלום, בלי אף אחד, אבל הופך לגיבור ומלומד?
היא: אין לי מושג.
הוא: אלכסנדר המילטון...
היא: הא?
הוא: קוראים לי אלכסנדר המילטון...
היא: לא נכון.
הוא: נפשי חפצה בעוד מליון דברים...
היא: אני מציעה, שתתלה כביסה... רגע, מה קורה לי?
הוא: כל יום אני שומע את אלכס מתנגן, חבל לך על הזמן, לא צריך להתנגד...
היא: החרוז הזה דפוק, אבל למה ציפיתי?
הוא: תכיני את עצמך, כי נלחמים בבריטים!
היא: לא, לא, אני לא יכולה יותר. אתה שומע רק את זה כבר שבועיים ואין מצב שאתה הולך לכתוב הוא והיא שלם מוזיקלי לפי הפסקול של המילטון!
הוא: אבל...
היא: זו הצגה של לפחות שעתיים וחצי!
הוא: די, נמאס לי! אני מזמן אותך לדו קרב!
היא: דו קרב...? אוקיי. מה צריך לעשות? יש לזה חוקים?
הוא: 1,2,3,4,5,6,7,8,9...
היא: שיט.
הוא: עשרה חוקים של דו קרב!
היא: אוף.
הוא: עשרה חוקים של דו קרב!
היא: מס' אחד!
הוא: דרוש התנצלות מייד, ואם זה עבד אל תהרוג אף אחד!
היא: שתיים!
הוא: לא הלך? תפוס חבר לקרב! זה הפרייאר שישמור לך ת'גב!
היא: מס' שלוש!
הוא: נסה את המו"מ לקיים, יש מצב שבזה זה יסתיים!
היא: רגע, אבל... זה מדאיג נורא!
הוא: בדרך כלל זה נגמר בלי ירייה.
היא: מה ז'תומרת "בדרך כלל"?!
הוא: ארבע!
היא: אם הוא עדיין מדבר לא יפה, גש לקופ"ח ותביא את הרופא!
הוא: היה מנומס, שיטתי ובירוקרטי...
היא: ...כדי שיוכל להגיד ש"לא ידעתי!"
הוא: מס' חמ...
היא: רגע אחד, כמה אנשים הולכים לנטוש כי אתה פשוט לא יודע לתת בראש?
הוא: מי שלא טוב לו שיקח ת'תחת ויצא.
היא: סבבה, אז הולכים על זה.
הוא: מס' שש!
היא: ס'תכל לו בעיניים ותתחיל לספור...
הוא: 1,2,3,4,5,6,7,8,9...
היא: לא מאמי, עזוב. אין מצב שתצליח לתרגם את המקצב בסוף. נקווה שלא שמו לב שדילגת על כמה.
הוא: חבל. רוצה באטל?
היא: ממש לא. אין לך מספיק קולות.
הוא: אז איך לעזאזל נקים בנק מרכזי ותכנית פיננסית?!
היא: אתה לא יכול לעשות את זה לבד?
הוא: אני רוצה, אבל ג'פרסון החרא לא נותן לי.
היא: על איזה ג'פרסון אתה מדב...
הוא: אופס, שכחתי לומר לך. אני הולך להעביר את משכן הנשיא מניו יורק ל-DC.
(פאוזה)
הוא: בנק מרכזי, מאמי. אף אחד לא יעצור אותי.
היא: אני בטוחה. (רינגטון) תענה, מצלצל לך הטלפון.
הוא: לא רוצה.
היא: רגע, מי זה "ריינולדס לא לענות"?
הוא: אל תדאגי, מחר אני מפרסם על זה פוסט.
היא: או... קיי. עוד משהו שאני צריכה לדעת?
הוא: המממ... אה כן. אחרי המלחמה חזרתי לניו יורק...
היא: אתה-לא-חזרת-לשום-ניו-יורק.
הוא: אני ועוד איך חזרתי לניו יורק, חזרתי לניו יורק והוסמכתי ל...
היא: לא.
הוא: חבל. טוב, אני זז.
היא: לאיפה?
הוא: לדו קרב שיסכם את החיים שלי כראפר שאפתן, חוצפן, יהיר, חכם יותר מדי, גרפומן, וורקוהוליק, תככן, שהצליח להסתכסך עם כמעט כל האבות המייסדים רק כדי שבסוף יהרג מירייה של דושבג אופורטוניסט וצבוע ויכתבו עליו מחזמר שאי אפשר להפסיק להקשיב לו.
היא: אבל מה יוצא לי מזה? לפחות קימבנת איזה כרטיס או שניים?
הוא: רציתי, אבל לין מנואל מירנדה אמר לי לא לזרוק את הירייה שלי...
היא: אין לזה שום משמעות בעברית.
הוא: ...ואז זרק אותי החוצה.
(פאוזה)
היא: זיבי אני מספרת את הסיפור שלך.
