הוא והיא #44
הוא: מאמי, אני חושב שאני צריך לכתוב סיפור ילדים...
היא: וואללה.
הוא: ...על ערפד.
היא: סליחה?
הוא: בממ"ד.
היא: ערפד בממ"ד?
הוא: יש ילד קטן וחמוד, והחבר הכי טוב שלו זה הערפד בממ"ד.
היא: על זה כל הסיפור? על הערפד?
הוא: בממ"ד.
היא: זה לא מספיק. צריך שיהיו לו עוד חברים.
הוא: נראה לך? יודעת מה אני הייתי נותן בילדות בשביל חבר ערפד, ועוד בממ"ד?
היא: זה לא מספיק, צריך עוד יצורים בסיפור.
הוא: איזה עוד יצורים מפחידים יש?
היא: ליצן.
הוא: סליחה?
היא: הליצן במחסן.
הוא: לא יעבוד, עדיף סוהרסן במחסן.
היא: אז מה נעשה עם הליצן?
הוא: הוא יכול להיות עם איש הזאב.
היא: ואיפה בדיוק אתה תשים את איש הזאב?
הוא: מה זאת אומרת? במרזב!
היא: איש זאב במרזב?
הוא: איש זאב במרזב!
היא: אבל...
הוא: אני אוהב את הבריינסטורמינג הזה.
היא: אבל אין לך עלילה!
הוא: ההורים שלו לקחו אותו לחופשה...
היא: בבית מלון?
הוא: עם זומבי בלובי!
היא: אבל... איפה תשים את החייזר?
הוא: במנזר.
היא: חייזר במנזר?
הוא: זה מלון בטבריה.
היא: איך אתה מתכוון לקדם את העלילה רבת הרבדים הזו?
הוא: וואללה, נתקעתי. אין לי מושג איך להכניס את הדרקון בירקון.
היא: לא בירקון. באיצטדיון.
הוא: דרקון באיצטדיון?
היא: דרקון באיצטדיון!
הוא: ...בטבריה?
היא: אז בחדרון.
הוא: איזה חדרון?
היא: הדרקון בחדרון. הוא שוכר במלון.
הוא: ומה נעשה עם הגריפון?
היא: בארון.
הוא: לא טוב. רציתי לשים את בן הלילית בארונית.
היא: עזוב, שים אותו בחללית. או בחשמלית. אולי בשלולית?
הוא: אולי בכל זאת תרגום לוטם?
היא: אלף במרתף, וסגרת עניין.
הוא: והגורגונה?
היא: באנטנה.
הוא: המממ... לא דיברנו על ההורים של הילד.
היא: אבא שלו טכנאי מחשבים.
הוא: אוקיי.
היא: כל הזמן נכנס לו בסיליסק לדיסק.
(פאוזה)
הוא: אני רעב.
היא: יש ייטי בספגטי.
הוא: רגע! שכחנו את הטרול!
היא: אל תדאג, הוא נשאר באשכול.
הוא: אבל...
היא: עזוב, זה לא לפרוטוקול.
