הוא והיא #27
היא: מאמי, איך הגומייה לשיער החדשה שלי?
הוא: נפלאה!
היא: באמת? היא פשוט נראית לי קצת מוגזמ...
הוא: את לגמרי נראית כמו יומן ראנד!
היא: אז הגומייה שלא סגורה על עצמה גורמת לי להיראות כמו מישהי שאין לי מושג מי היא, אבל העיקר שאתה מרוצה?
הוא: אח, יומן ראנד, פנטזיית גיל הנעורים המוקדם שלי...
היא: לפחות אני בחברה טובה.
הוא: מאמי, אולי בכל זאת תלבשי....
היא: אין מצב שאני לובשת אדום.
הוא: ותגידי, אולי את...
היא: אני גם לא יודעת מה זה יומן.
הוא: אה. עוד משהו?
היא: כן, רציתי לדבר איתך על המכונית האוטונומית.
הוא: וואללה. מה קורה עם זה?
היא: זה מגניב ואני מעוניינת.
הוא: אבל...
היא: תיקון - אני רוצה.
הוא: אבל...
היא: תיקון - אני חייבת.
הוא: אבל... למה?!
היא: זה הכרחי! סופסוף אני יכולה לקרוא ולעשות עבודות בזמן שאני נוסעת לאוניברסיטה!
הוא: אני קצת חושש מתקלות אפשריות בכלי הזה.
היא: סליחה, לאנטרפרייז שלך היה או לא היה מוד אוטומטי?
הוא: אני אענה לך, ברגע שאתאושש מהרפרנס שאני בכלל מופתע שידעת לשלוף אותו.
היא: הם היו חייבים מוד אוטומטי, זה לגמרי הגיוני.
הוא: עדיין מופתע כאן.
היא: אני שואלת את עצמי עם בסדרה המקורית המוד האוטומטי היה יעיל כמו בסדרות המאוחרות יותר, והאם היה כזה בדפייאנט ואיך הוא ידע להתמודד עם בורגים.
הוא: מי את ומה עשית עם אישתי!?!?
היא: אז אתה מבין עכשיו? בגלל שבטוח היה מוד אוטומטי בספינה דמיונית בסדרה שהיא לגמרי יצירה בדיונית שניפחת לי את השכל עליה כמו יותר מ-10 שנים, אין ספק שהמכונית האוטונומית היא מוצר הכרחי בבית הזה! אוקהאם, אדוני, אוקהאם!
הוא: אוקיי, אז קודם כל זה לא האנטרפרייז שלי. היא שייכת לכל המדינות החברות בצי הכוכבים.
היא: כסת"ח עלוב.
הוא: ודבר שני - לאנטרפרייז היו נהגים.
היא: אבל הם לא היו צריכים לעשות תנועות כאלה! (עושה תנועות מוגזמות של הגה)
הוא: אה... איזה תנועות?
היא: כאלה! (עושה תנועות מוגזמות של הגה)
הוא: את מתכוונת ל_כאלה?_ (עושה תנועות מוגזמות של הגה)
היא: כן! בדיוק ככה! (עושה תנועות מוגזמות של הגה)
(פאוזה)
הוא: אני מבין מה הולך פה.
היא: מה?
הוא: זה חלק מהמזימה שלך להרוג אותי.
היא: וזה האוקהאם הכי טוב שלך?
הוא: את תשכנעי אותי שנקנה מכונית אוטונומית, ואז ברגע שאצטרך לנסוע עליה את תחבלי בה מרחוק. זה פשע מושלם.
היא: אתה ממש גרוע באוקהאם.
הוא: וזה די משעשע, בהתחשב בעובדה שאין לך מושג מה RDP. או TeamViewer. או AnyDesk. או...
היא: זה נחמד שאתה חושב שהמוות שלך משעשע.
הוא: אז את מבינה עכשיו? את מנסה לשכנע אותי שצריך להפסיק לעשות ככה (עושה תנועות מוגזמות של הגה), ואז בזמן שאני אעשה ככה (עושה תנועות מוגזמות של לחיצה על כפתורים) את תעשי ככה (עושה תנועות מוגזמות של לחיצה על סמרטפון) ואז אני אעשה ככה! (עושה תנועות מוגזמות של פאניקה ומוות).
היא: עוד משהו?
הוא: כן, הפוסט הזה היה עובד הרבה יותר טוב כקטע פנטומימה.
