הוא והיא #25

הוא: מאמי, מה נסגר עם החופשה בקינימו?

היא: אנחנו לא הולכים לקינימו.

הוא: סבבה, מתי אורזים?

היא: אנחנו. לא. הולכים. לקינימו.

הוא: הפספורטים בתוקף?

היא: מה מסובך להבין ב"לא הולכים"?

הוא: אח, כל כך בא לי לנסוע לשם!

היא: מה יש לך לחפש שם?

(פאוזה)

הוא: אוקיי, עלית עליי.

היא: נו באמת, אתה לא הולך...

הוא: אני עוזב הכל והולך לעבור קורס כהני מוסד.

היא: כהן מוסד.

הוא: הגלימות הלבנות שלהן מגניבות לגמרי.

היא: אלוהים אדירים.

הוא: אני מבקש: רוח גלקטית. זו מסורת ארוכת שנים בעדה שלנו.

היא: איזה עדה, מה עדה עכשיו?

הוא: או שבעצם...

היא: ...או שבעצם תפסיק לדבר שטויות ותוציא מדיח?

הוא: קורס פרימות!

היא: אתה גבר.

הוא: אף אחד לא מושלם.

היא: מגלחים להן את השיער.

הוא: אני אראה אתלטי.

היא: מנקים דם על בסיס קבוע.

הוא: אז העבודה שלהן זה בעצם מרתון בלתי נגמר של דקסטר? מגניב!

היא: הכל מתקלקל שם במקום המתפורר הזה.

הוא: נייבא מכונות סיניות חד פעמיות.

היא: ומי יתקן אותן?

הוא: נייבא סינים חד פעמיים.

היא: הפלנטה הזו מוצפת הומלסים, דביל.

הוא: זהו, שיש לי פיתרון!

היא: אני לא כל כך בטוחה שבא לי לשמ...

הוא: נספק להם תעסוקה חסרת משמעות על ידי שליחתם להפגנות נגד איומים שלא באמת קיימים.

היא: ומי שיסרב?

הוא: יוגלה למקום בו הוא ייאלץ לדבר עם עצמו במראה.

היא: והרשויות ישתפו פעולה?

הוא: כל עוד מישהו חותם על הניירת - הכל עובר.

היא: 😐

הוא: 🙂

היא: אז אני מבינה שאין השנה פוסט סיכום כנס.

הוא: הם ייאלצו להסתפק ב"הוא והיא" על פרויקט הסיפורים.

היא: אהא. ומה איתי, אישי היקר?

הוא: סידרתי לך חופשה חלומית בקינימו, מה לא ברור?

היא: קיבינימט, איפה הרוח הגלקטית כשצריכים אותה?!