תקווה חדשה ושמה "רוג אחת"

כרגיל: אזהרת ספויילרים חמורה למי שעוד לא צפה ב"מלחמת הכוכבים: רוג אחת"!

הכל החל כשקיבלנו החלטה ללכת ארבעתנו לראות את "רוג אחת" בתלת מימד. ושלא תחשבו שזה היה קל.

איך שיצאנו מהבית נתקענו בפלאשבק של ג'ין ארסו. עוד פעם יתומה, עוד פעם Daddy Issues. ככה התסריטאים אוהבים את הגיבורים שלהם בסטאר וורס - מדוכאים ואקזיסטנציאליסטים.

עוד לא נגמר הפלאשבק, וכבר נתקענו בפקק שנגרם כאשר המורדים ניסו לחלץ את ג'ין. אני לא אומר אל תחלצו אותה, אבל למה דווקא בצומת בית ליד? אתם יודעים כמה היא פקוקה, קיבינימט. ניסינו לבקש מהטייס תובלה הדפוק ההוא טרמפ חילוץ, אבל לך תדבר עם מי שעורק מהאימפריה.

מפה לשם הגענו לאולם בלחץ. אל תדאגו, היה זמן לקחת פופקורן, טוב ששאלתם. הבעיה הייתה שאיך שנגמרו הפרומואים אנחנו קולטים שאנחנו בכלל לא באולם הנכון! לא ג'דיי ולא נעליים. כמו שאנחנו מתגנבים החוצה אני שומע את הקול הצרוד של סו גררה: "מהההה זהההה???"

"אל תדאג, אח שלי," ניסיתי להרגיע, "כולה טעינו באולם ואנחנו זזים לאולם הנכון. אתה מבין, היה לי כתוב שורה 5 ואני בטעות חשבתי שזה אולם 5, הבנת?"

"שקריייייים!!!" גנח לי באוזן הסייבורג חולה הקצרת, "רמיייייהההההההה! הונאאאאאההההה!"

"נו חלאס, גררה. מה אתה, בגין?"

"תגיד לי," אמר סו ולקח שכטה, "ראית אולי את התמנווווון שליייייייי?"

אבל לא היה לנו זמן לענות, כי יש כולה שעתיים ובזמן הזה צריך לארגן כוח משימה, לטוס להילחם באימפריה, להכיר את הדמויות, להזדהות איתן ואז להרוג את כולן (חוץ ממי שאמור להופיע בסרט הבא).

בעוד האימפריה נושפת בעורפנו וחיילי הסער מפספסים אותנו כל הזמן, מצאנו את האולם הנכון. בכניסה חיכה לנו K-2SO. שאל אותי למה איחרנו. הסברתי לו שהתבלבלתי בין מספר השורה למספר האולם. אמר לי שאני אידיוט. אמרתי לו שזה לא יפה לדבר ככה. אמר לי שזו דעתו וזו מדינה דמוקרטית, ומי שזה לא מתאים לו יכול לגור בגולה כי כאן זו מדינה יהודית והבית היהודי לא מתנצל. עניתי לו שזה עדיין לא נותן לו זכות לקרוא לי ככה. אמר לי שאני אלך להזדיין ובטח שמאלן כמוני לא יגיד לו איך לדבר. רציתי לענות לו, אבל אז מלכת היופי אמרה לו שרובוט עם דעה בוטה משלו זה ממש מקסים והוא אמר תודה. הלכתי לקבור את עצמי בזמן שהם הוסיפו אחד את השנייה בפייסבוק.

פיטר קושינג הדיגיטלי הראה לנו איפה המקומות שלנו, ורגע אחרי זה ניסה לגנוב לנו את פרויקט כוכב המוות מתחת לאף. אמרתי לו שיחפש ת'חברים שלו והוא הלך. איך שהוא הלך אני מרגיש נגיעה בכתף ושומע נשימה שלא ניתן לטעות בה.

"ב'אנה, ויידר... איפה היית עד עכשיו?!"

"כן, אהה..." ענה לי קול הבס שובה הלב, "יכול להיות שקצת איחרתי."

"נו, למה אתה מחכה? הנה הסצינה שלך, מחכים לך כבר חצי סרט!"

"ששש.... תנמיך את הקול!" לחש לי כמו שרק סית' לורד עם מסכת נשימה יודע ללחוש, "אני לא רוצה שקושינג ישמע אותי."

"קושינג?" תמהתי, "הפגר הדיגיטלי?"

"הפסיכי הזה מקריפ אותי מאז 77," אמר הדארת', "הוא לקח את התפקיד שלו יותר מדי ברצינות. אי אפשר היה ללכת לידו בהפסקות בלי שיזרוק לך משפטים כמו 'איפה בסיס המורדים? גלה לי מיד!' או 'אל תתנו לו להימלט!'. תאמין לי, כשאתה אוכל סופות חול בתוניסיה, הדבר האחרון שאתה צריך לשמוע זה שחקן בריטי שנכנס יותר מדי לתפקיד."

אחרי שהצלחתי להרגיע את ויידר, שמעתי לפתע מישהו מהשורה לפניי שלא מפסיק למלמל.  כשהיטתי אוזן, הבנתי שמה שהוא ממלמל זה "I'm one with the Force, the Force is with me, I'm one with the Force, the Force is with me..."

"אולי קצת יותר בשקט שם?!" התרעמתי.

"תסלח לי מאוד, אדוני!" ענה לי הסיני העיוור, "זו מסורת של אלפיים שנה! בנפשינו הדבר! אתה קורא לעצמך ג'דיי?!"

"אני ממש לא ג'דיי."

"אבוי!" נכמרו רחמיו, "תינוק שנשבה! רוצה להניח איתי לייטסייבר?"

"ממש לא."

"נו, 5 דקות וגמרנו. חסר לנו מידי-כלוריאנים בשביל מניין," היכה בי שנית.

"ואז תפסיק?" שאלתי בתקווה חדשה.

"פחחח נראה לך?" נקם בי הג'דיי, "מתי בפעם האחרונה ראית סרט הוליוודי עם סמכות רוחנית שלא הייתה סיני שמדבר בקלישאות?"

***

וכך, בין פיצוץ לפיצוץ, בין להק סקוואדרונים לכוכב מוות רב עוצמה, בין רובוט ממוחשב לחיילים שיוצאים למשימה אובדנית, בין יתומה אמיצה לאביה המדען, בין לורד סית' אחד בחליפה אימתנית לנסיכה מיתולוגית שמפציעה לרגע בחסדי האפקטים, ישבו אם, אב, גמד וגמדה, עם משקפי תלת מימד... ונהנו.