עוד טקסט מסדנה. במקרה שלפנינו, המשימה היתה לכתוב יומן של דמות. החוקים היו ברורים: לכתוב כל יום, 5 דקות על השעון ולא להפסיק. אני מודה שמעט ייפיתי וליטשתי לפני שהעליתי לכאן.
ההשראה ל"טקסט בהפרעה" הזה הוא סיפורו המצוין של גיא בוסקו "מלדרה מוטרדת", המופיע במהדורת 2015 של "היה יהיה". מדובר בסיפור מבריק אודות גיבורת על, עטוף באמירה סאטירית הנטועה עמוק במציאות הישראלית בתוספת טוויסט מטורף בסוף.
התמונה למעלה לקוחה מהאתר של האמן הזה - בחור בשם Andreas Englund. יש לו ליין שלם של תמונות המציגות גיבור-על בצורה מקורית: "גיבור העל הלא מושלם" (The Not-So-Perfect Super Hero). מומלץ מאוד! הנה מדגם מייצג.

ובכן, גבירותיי ורבותיי, אני גאה להציג בפניכם את...

ישראמן – יומנו של גיבור על ישראלי

יום 1

אם יש דבר שאני שונא, זה לקום על הבוקר בשביל הקפצה. אני לא אומר "תנו לה לזקנה ההיא להידרס על הכביש" או "שהפוליטיקאי ההוא ייחנק מהחומוס שהוא אכל עכשיו במסעדה כדי שזה יצטלם טוב בערוץ 2". טוב, אולי בכל אני אומר את המשפט האחרון.

אבל אינעלרבאק, לא מספיק שהפלתם עלי את הסיכסוך עם הפלסטינים, איראנים, דעאש, טייקונים ושות', עכשיו אני צריך גם להוריד לראש הממשלה את החתול מהעץ? קיבינימט, שהכלבה שלו תעשה את זה. מה רוצים ממני?

אין הערכה היום לכלום. איך שהשתחררתי ישר קפצו עלי שאני אלך למיונים. מי רוצה את הג'וב הזה, אלוהים אדירים? אין חיים, משכורת ברצפה, עושים טובה שבכלל מבטחים אותך, ובנוסף צריך להתמודד עם פרשנות של רוני דניאל. עלאק פרשן. בקושי יודע איך מאייתים לקס לותור.

יום 2

לישראלים אין הערכה לכלום, אפילו לא לסופר גיבור שלהם.

בארה"ב זה אחרת. מה זה אחרת – עולם אחר, נקי, בלי כל החרא פה. אני רוצה לראות את המניאק ששאל פעם אחת את ספיידרמן למי הוא הצביע בבחירות. ראיתם אחד כזה? לא? כי אין! בחיים לא היה. מרחיקים את הגיבורים מפוליטיקה, כמו שצריך.

אבל כאן? כל אחד נהיה פרשן. אפילו רוני דניאל. אתה לא יכול להציל חייל משדה מוקשים בלי שהוא ישאל אותך אחרי זה למה לא פיזרת את ההפגנה של השמאלנים בכיכר. תגיד לי, מה אני, השמרטף של המדינה?! אתה מציל כוסית מבניין בוער, והיא ישר שואלת אם תוכל לקרוא איתה פרקי תהילים לפני שאתה בא אליה לקבלת שבת. מה קבלת שבת? גברת, אני בשישי בערב הולך לרמת החייל, איפה שמגישים את המנה של השרימפס עם החזיר המתוק בצד. אני סופר גיבור, לא סופרמן שומר מסורת, החנון הזה. וואללה, לצאת לפעולה עם ליגת הצדק זה חתיכת כאב ראש.

יום 3

היום פגשתי את קובי, ה-arch nemesis שלי. כשהסנוב הזה אמר לי בפעם ראשונה שאנחנו כאלה, הייתי צריך לחפש במילון על מה הוא מדבר. בקיצר - “האויב המושבע" שלי. נודניק. רוצים לדעת איך מקבלים אויב מושבע? קודם כל, תהיו חברים הכי טובים בצבא. אחר כך תשכבו עם אחותו. אח"כ תשכבו עם בת דודה שלו ובסוף עם החברה של הבת דודה שלו.

בקיצר, איך שהוא גילה, ישר בא אלי עם פוזות. החליט ללכת מכות. איתי. מפה לשם הוא נכה בפלג גוף תחתון. לא נעים. אבל תכלס הוא דביל – מי הולך מכות עם גיבור על?

למזלי הוא כמו אחותו – זורם. ישר קימבן לעצמו כיסא גלגלים וחתול, כמו לכל נבל סטנדרטי. הגיע למסקנה שאנחנו אויבים מושבעים אז צריך להתנהג בהתאם. כל פעם שהוא רואה אותי הוא אומר לי: “אנחנו עוד ניפגש!" עם המגאפון, ואחרי זה צוחק את הצחוק העקום הזה שלו. אנחנו בטוח ניפגש, אהבל, אתה גר בית מולי. פעמיים בשבוע, אם לא יותר, הוא מתקשר אלי שאני אעזור לו באמבטיה אחרי שהוא החליק מהכיסא גלגלים ואחותו הסתומה לא שומעת את הצרחות. אז אני ישר בא אליו, עושה עם אחותו מספר ובסוף עוזר לו. חבר או לא חבר?

תכלס, אם הוא חושב שככה אחותו תסדר לו בחורות, יש לי בשורות לא טובות עבורו. וחוץ מזה, אם אתם שואלים את ישראמן – נראה לי שבכלל יש לו איזה עניין לא סגור עם הבת דודה שלו. מילה של ישראמן - היא זורמת.

יום 4

היה לי היום דיון בבית משפט. וונדר וומן שוב תובעת אותי על הטרדה מינית.

תאמינו לי, סתם מגזימה. כולה עשינו גיחה מעל הבסיס החדש של דאעש בכורדיסטן. הבחורה מציעה לאגף אותם מהש.ג. האחורי. עניתי לה שאני הכי אוהב להיכנס מאחור ושאני שמח שאנחנו באותו ראש. מפה לשם - הטרדה מינית. השגריר באו"ם רצה להרוג אותי. התחלתי להתווכח איתו, אבל הבנתי שאין טעם. הוא חכם מדי בשבילי. היה שר החלל.

זה יותר גרוע מהפעם ההיא שעשינו סיור מעל ניו יורק והיא התחילה לקשקש כמה היא אוהבת את האנדרטה שעשו ל-9.11. עניתי לה שאני שמח לשמוע שהיא אוהבת דברים ארוכים וזה נראה שאנחנו באותו ראש. נתנה לי סטירה ועפה משם. לפחות זכיתי להסתכל עליה מאחורה.

אני לא מבין מה רוצים ממני. כולם מחכים לי בסיבוב. מה אני אעשה? אני בן אדם, יש לי צרכים! אסור לתת היום מחמאות לבחורה? היא בטייץ, קיבינימט, מה אתם רוצים? לבאטמן לא עושים קטעים כאלה, זה מה שמרתיח אותי. הוא הכי אשלייה. ביום – אמן מיוסר. בלילה – מביא לקאטוומן.

הצביעות הורגת אותי.